אור החיים על דברים· רבי חיים בן עטר
פרק יא · פסוק כא
לְמַעַן יִרְבּוּ. קָשֶׁה לָמָּה לֹא הִקְדִּים מַאֲמָר זֶה קוֹדֶם מַאֲמַר ״וּכְתַבְתָּם״, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַאֲמַר ״וּכְתַבְתָּם״ חוֹזֵר גַּם עַל פָּסוּק ״לְמַעַן יִרְבּוּ״? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ מַאֲמַר ״לְמַעַן יִרְבּוּ״ לְמַאֲמָר ״וּכְתַבְתָּם״, לוֹמַר שֶׁבִּשְׂכַר ״וּכְתַבְתָּם״ יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:) כָּל הַזָּהִיר בְּמִצְוַת מְזוּזָה מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו.