אור החיים על דברים· רבי חיים בן עטר
פרק יא · פסוק ח
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ. הַכַּוָּנָה בָּזֶה לִשְׁלוֹל דַּעַת אוֹמְרִים לַחְדּוֹל מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה מִשּׁוּם מִלְחֶמֶת הָאָרֶץ שֶׁצָּרִיךְ חוֹזֶק, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת תּוּשִׁיָּה (סנהדרין כו:), לָזֶה אָמַר ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה״, וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁמַּאֲמַר ״כָּל הַמִּצְוָה״ יִרְצֶה אֶל עֵסֶק הַתּוֹרָה, וְיִחֵד לָהּ שְׁמִירָה לִתֵּן לָאו עַל בִּטּוּלָהּ, וְגָמַר אוֹמֶר לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ פֵּרוּשׁ, שֶׁאַדְרַבָּה נוֹתֶנֶת לוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה לְהִתְחַזֵּק בְּמִלְחֶמֶת ה׳, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ח:יד) ״אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה״.