אור החיים על דברים· רבי חיים בן עטר
פרק י · פסוק טו
כַּיּוֹם הַזֶּה. פֵּרוּשׁ, כְּסֵדֶר שֶׁאַתֶּם בְּיוֹם זֶה שֶׁהָיְתָה הָעֵדָה שְׁלֵמָה בְּכוֹשֶׁר, וּכְמוֹ שֶׁהֵעִיד הוּא עֲלֵיהֶם שֶׁכּוּלָּם הָיוּ דְבוּקִים בַּה׳ וְגוֹ׳ חַיִּים (דברים ד:ד), וְהַכַּוָּנָה בַּמַּאֲמָר שֶׁזּוּלַת סֵדֶר זֶה אֵין בְּחִירָה בָּהֶם, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ זַרְעָם שֶׁל הַחֲשׁוּקִים, אִם יַרְשִׁיעוּ לֹא יֵחָשְׁבוּ זַרְעָם. וְהָיוּ לְךָ יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו לְאוֹת, שֶׁעֵינֵינוּ רוֹאוֹת הֱיוֹתָם בְּנֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַר הַכָּתוּב ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (בראשית כא:יב, נדרים לא.):