אור החיים על דברים· רבי חיים בן עטר
פרק טו · פסוק יח
כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר. וּלְפִי זֶה הַדִּין יִתֵּן שֶׁאִם חָלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁלִים, כִּי יֵשׁ בָּזֶה תַּשְׁלוּם מָמוֹן שֶׁנָּתַן בּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (קידושין טו.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִכָּאן אָמְרוּ שָׂכִיר עוֹבֵד בַּיּוֹם, עֶבֶד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, עַד כָּאן, וְזוֹ הֲלָכָה וּרְמוּזָה בַּמִּקְרָא.