אור החיים על דברים· רבי חיים בן עטר
פרק ג · פסוק כח
וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא מִצְוָה זוֹ, וּבְסִפְרֵי אָמְרוּ (פנחס קל״ו) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: צִוָּהוּ עַל הַגִּבְעוֹנִים, דָּבָר אַחֵר צִוָּהוּ עַל הַמְּרִיבוֹת וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְאֵין זֶה מְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב, זוּלַת אִם נֹאמַר שֶׁהֵם דִּבְרֵי קַבָּלָה. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר בִּפְשַׁט הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ אֵין צַו אֶלָּא מַלְכוּת, דִּכְתִיב (שמואל א יג:יד) ״וַיְצַוֵּהוּ ה׳ לְנָגִיד״ וְגוֹ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת (שמות ו:יג) ״וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳. כְּמוֹ כֵן בָּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן לְמֹשֶׁה שֶׁבְּחַיָּיו יִמְלֹךְ יְהוֹשֻׁעַ עַל יִשְׂרָאֵל וִיחַזְּקֵהוּ בְּמַלְכוּתוֹ לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.