אור החיים על דברים· רבי חיים בן עטר
פרק א · פסוק מה
וַתָּשׁוּבוּ וַתִּבְכּוּ וְגוֹ׳ וְלֹא שָׁמַע ה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַכָּתוּב, אִם הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁשָּׁבוּ מֵהַמִּלְחָמָה וַיִּבְכּוּ עַל מַה שֶׁהִכּוּ מֵהֶם הָאֱמוֹרִיִּים, אֵין יָדוּעַ מְכֻוָּן הַסִּפּוּר בָּזֶה. גַּם אָמְרוֹ וְלֹא שָׁמַע וְגוֹ׳ וְלֹא הֶאֱזִין וְגוֹ׳ אִם הַבְּכִי הָיָה עַל צָרָה שֶׁעָבְרָה עֲלֵיהֶם, מַה מָקוֹם לְמַאֲמָר זֶה. אָכֵן נִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁאַחַר שֶׁהִכּוּם הָאֱמוֹרִיִּים נִכְנְעוּ לִפְנֵי ה׳ וְשָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם בִּבְכִי עַל עָוֹן כְּמִשְׁפַּט הַשָּׁבִים, וְאַף עַל פִּי כֵן גָּדְלָה צַחֲנָתָם שֶׁלֹּא שָׁמַע ה׳ תְּשׁוּבָתָם וְלֹא הֶאֱזִין לִבְכִיָּתָם.