אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק מט · פסוק כט
וַיְצַו אוֹתָם וגו׳. לֶהֱיוֹת שֶׁמִּקּוֹדֶם קָרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וְהִשְׁבִּיעוֹ לְהִתְטַפֵּל בִּקְבוּרָתוֹ, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶלָּא יוֹסֵף בִּלְבַד וְלֹא לָהֶם, לָזֶה צִוָּה לְכֻלָּם יַחַד כִּי כֻּלָּן יִתְעַסְּקוּ בּוֹ. וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַשְׁבִּיעָם כִּי הֵם יַעֲשׂוּ כִּדְבָרָיו, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּדִבְרֵי יוֹסֵף שֶׁאָמַר לְיַעֲקֹב (בראשית מז:ל) ״אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶיךָ״.