אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק מח · פסוק ד
הִנְנִי מַפְרְךָ וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר ״מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִיךָ״ כְּנֶגֶד שְׁנֵי בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לוֹ עוֹד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הַדְּבָרִים יַעֲקֹב בְּאָמְרוֹ ״וְעַתָּה״ (בראשית לה:יא). וְאָמְרוֹ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי הַבָּנִים כָּל אֶחָד לְקָהָל וְעָם: