אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק מה · פסוק טז
וְהַקּוֹל נִשְׁמַע וְגוֹ׳ לֵאמֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְמַעְלָה כִּי שָׁמְעוּ מִצְרַיִם וּבֵית פַּרְעֹה בְּכִי יוֹסֵף, דִּכְתִיב (בראשית מה:ב) ״וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, עַתָּה מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַקּוֹל שֶׁשָּׁמְעוּ בֵּית פַּרְעֹה הָאָמוּר לְמַעְלָה וְלֹא יָדְעוּ מַה הוּא וְעַל מָה הָיָה, וְעַתָּה אָמְרוּ לָהֶם כִּי זֶה הָיָה לְצַד בִּיאַת אֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף.
וַיִּיטַב בְּעֵינֵי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי קוֹדֶם הָיְתָה לָהֶם חֶרְפָּה כִּי עֶבֶד מוֹלֵךְ, וּבְבִיאַת אֶחָיו וַיִּיטַב בְּעֵינָיו כִּי הוּכַּר שֶׁאֵינוֹ עֶבֶד.