אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק מג · פסוק כג
שָׁלוֹם לָכֶם וְגוֹ׳. אָמַר כֵּן הָאִישׁ מֵעַצְמוֹ מִבְּלִי דַּעַת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף מַה הִיא, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ כִּי הוּא מְנַשֶּׁה, יָפֶה כֹּחַ הַבֵּן מִכֹּחַ הָאָב וְיָדַע כִּי יַסְכִּים עַל דְּבָרָיו. וְאָמְרוֹ אַל תִּירָאוּ, לְפִי שֶׁהוּכַּר בִּפְנֵיהֶם הַיִּרְאָה דְּהָיוּ יְרֵאִים דִּכְתִיב (בראשית מג:יח) ״וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים״.
נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן. פֵּרוּשׁ, אֵיזֶה אָדָם טָמַן שָׁם הַכֶּסֶף, וַה׳ נְתָנוֹ לָכֶם בְּיֵאוּשׁ הַבְּעָלִים, וּבְנֵי נֹחַ אֵינָם מְצֻוִּים עַל הַכְרָזַת אֲבֵדָה. וּלְחַזֵּק לִבָּם הוֹצִיא אֲלֵיהֶם אֶת שִׁמְעוֹן לְהַרְאוֹת כִּי שָׁלוֹם לָהֶם.