אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק מא · פסוק נד
וַתְּחִלֶּינָה וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף. הֻצְרַךְ לוֹמַר כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף, שֶׁבָּזֶה נִתְאַמְּתוּ דְּבָרָיו בְּפִתְרוֹן הַחֲלוֹם יוֹתֵר, כִּי מִקּוֹדֶם יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי מִקְרֶה הָיָה שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי הַשָּׂבָע, אֲבָל כַּאֲשֶׁר שָׁלְמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע וְהִתְחִילוּ שְׁנֵי רָעָב אָז צָדְקוּ דִּבְרֵי יוֹסֵף.
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע וְגוֹ׳, וְתֹאמַר אֵיךְ יַרְגִּישׁוּ בְּהֶכֵּר הָרָעָב בִּתְחִלַּת שְׁנַת רְעָבוֹן אַחַר כָּל הַשָּׂבָע וְכָל אֶחָד אוֹצְרוֹתָיו מְלֵאוֹת בָּר, לֹא יֻכַּר הָרָעָב תֵּכֶף? לָזֶה פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב: כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף, פֵּרוּשׁ שֶׁאָמַר לָהֶם (בראשית מא:לא) ״וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ״, פֵּרוּשׁ יֹאכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ, וְדָבָר זֶה הֻכַּר בְּהַתְחָלַת הַשָּׁנָה.