אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק לט · פסוק יד
וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי וְגוֹ׳. לְצַד שֶׁיָּדְעָה צֶדֶק יוֹסֵף בְּעֵינֵי אֲדוֹנוֹ וְלֹא יַאֲמִין לִדְבָרֶיהָ, לָזֶה נִתְכַּוְּנָה וַתִּקְרָא לָהֶם שֶׁהֵם יֹאמְרוּ בְּבוֹא אֲדוֹנֵי יוֹסֵף, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר, וּבָעֲרָה בָּם אֵשׁ הַקִּנְאָה לְהָעִיד, וְהוּא אָמְרוֹ רְאוּ הֵבִיא לָנוּ וְגוֹ׳ לְצַחֶק בָּנוּ, שִׁתַּפְתָם בְּצָרָתָהּ כִּי גַם עֲלֵיהֶם גִּדְּלוֹ וְהוּא אִישׁ נָכְרִי.
אוֹ יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ רְאוּ כִּי יָעִידוּ עַל הַדְּבָרִים כִּי כֵּן רָאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ ״לֵאמֹר רְאוּ״, גַּם נִתְחַכְּמָה לְהִתְרַעֵם נֶגֶד הַבַּעַל, שֶׁבָּזֶה אִם יָלִיץ טוֹבָה עָלָיו תֹּאמַר: ״אַף זוֹ מִן הַתּוֹכָחוֹת עָלֶיךָ תְּלוּנָּתִי״.