אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק כז · פסוק לו
וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: מַתְמִיהַּ ״הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב?״ וּמַשְׁמָעוּת הַשֵּׁם לֹא יַגִּיד אֶלָּא עָקְבָּה אַחַת, וְהוּא עֲקָבַנִי זֶה פַעֲמַיִם, שֶׁאִלּוּ הָיָה שְׁמוֹ עֲקָבוֹת אוֹ עוֹקְבוֹת הָיָה עוֹקְבוֹ פַּעֲמַיִם.
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב – וְלֹא אָמַר עָקְבָּה אוֹ עָקֵב, שֶׁאָז לֹא יַגִּיד אֶלָּא עַל עָקְבָּה אַחַת, אֲבָל יַעֲקֹב יַגִּיד עַל הַתְּמִידוּת, וְלָזֶה עַד עַתָּה כְּבָר [עֲקָבוֹ] פַּעֲמַיִם.