אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק כד · פסוק מז
וָאֶשְׁאַל אוֹתָהּ וָאָשִׂים וְגוֹ׳. שִׁנָּה לַחֲשָׁשַׁת רַמָּאוּתָם, כִּי יֹאמְרוּ שֶׁנָּתַן הַחֲפָצִים קוֹדֶם לְצַד מַה שֶׁשִׁמַּשְׁתּוֹ, וְהֵם נוֹגְעִים לְאָבִיהָ. לָזֶה הִקְדִּים כִּי לֹא נָתַן אֶלָּא אַחַר שֶׁיָּדַע הֱיוֹתָהּ בַּת בְּתוּאֵל שֶׁרְאוּיָה לְיִצְחָק, נָתַן לָהּ בְּחֶזְקַת תַּכְשִׁיטֵי כַּלָּה לֶחָתָן וְאֵין לְאָבִיהָ זְכוּת בָּהֶם.