אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק כא · פסוק כד
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: יֵשׁ לַהֲשִׁיבְךָ עַל טַעֲנָתְךָ שֶׁאָמַרְתָּ ״כַּחֶסֶד״ וְגוֹ׳, אֶלָּא שֶׁאֲנִי חָפֵץ בַּדָּבָר – אִשָּׁבַע.
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה לְהוֹכִיחוֹ עַל אוֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ (בראשית כא:כה), חָשׁ שֶׁיַּחְשׁוֹב שֶׁמְּשִׁיבוֹ לִסְתּוֹר חַסְדּוֹ וּלְבִלְתִּי יִשָּׁבַע, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ וְאַחַר כָּךְ הוֹכִיחוֹ עַל וְגוֹ׳.
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ, פֵּירוּשׁ: עַל עַצְמוֹ, לֹא אָרַע לְךָ וְגוֹ׳, וְנִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל חִיּוּב בְּנוֹ.
אוֹ יִרְצֶה כִּי הוּא יִשָּׁבַע וְיַשְׁבִּיעַ בָּנָיו עַל שְׁלוֹשָׁה דּוֹרוֹת אֵלּוּ, וְהַנִּקּוּד יוֹכִיחַ: