אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק יד · פסוק טז
וְגַם אֶת לוֹט וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁעִקַּר רְדִיפָתוֹ הָיְתָה עָלָיו וְאוֹתוֹ הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב סֵדֶר הַהַצְלָחוֹת בְּדֶרֶךְ ״לֹא זוֹ אַף זוֹ״: א׳ הֵשִׁיב הָרְכוּשׁ שֶׁל הַמְּלָכִים, הַצְלָחָה ב׳ שֶׁהֵשִׁיב לוֹט וְלֹא שְׂרָפוּהוּ הַמְּלָכִים בִּרְאוֹתָם בַּמִּלְחָמָה עִם אַבְרָהָם לִנְקָמָה. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ לְהָשִׁיב הַנָּשִׁים וְהַטַּף לְצַד כָּבוֹד שֶׁעָשׂוּ לְלוֹט.