אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק ד · פסוק א
וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א׳ נד) כִּי קַיִן הוּא בְּחִינַת הָרַע וְהֶבֶל הוּא בְּחִינַת הַטּוֹב, וְהוּא נַפְשׁוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תיקון סט). וְהִנֵּה בְּאֶמְצָעוּת הַפְלָגַת הַפְּצָעִים שֶׁפָּצַע קַיִן בְּהֶבֶל עַד שֶׁהֲרָגוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין לז:) שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מְקוֹם הַנֶּפֶשׁ, וּבָזֶה הֵסִיר חֵלֶק הָרַע מִמֶּנּוּ וְהֻכַּר הַטּוֹב מֻחְלָט, וְהוּא אָמְרוֹ קָנִיתִי וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ בְּאֶמְצָעוּת זֶה קָנִיתִי אִישׁ שֶׁהוּא מֹשֶׁה אֶת ה׳, שֶׁלֹּא הִשִּׂיג מְצִיאוּת זֶה לִהְיוֹת עִם ה׳ כְּמֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת יִסּוּרִין שֶׁעָשָׂה לוֹ קַיִן.