אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק א · פסוק כד
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים וְגוֹ׳. גַּם זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּבְרִיאַת שֶׁרֶץ הַמַּיִם (בראשית א:כ). וְטַעַם שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לוֹמַר לָהֶם שֶׁיִּפְרוּ, הֲלֹא הִטְבִּיעַ בָּהֶם הַהוֹלָדָה וְהֵם מֵעַצְמָם יָלְדוּ, אֶלָּא שֶׁצִּוָּה לָהֶם שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לְמִינָהּ וְגוֹ׳: