אור החיים על בראשית· רבי חיים בן עטר
פרק א · פסוק ו
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הָרָקִיעַ שֶׁבָּרָא ה׳ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״בְּרֵאשִׁית״ (בראשית א:א) שֶׁהַכֹּל נִבְרָא יַחַד בְּדִבּוּר אֶחָד, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְקְנָה מְלֶאכֶת כָּל דָּבָר וְדָבָר עַל אָפְנָהּ. עַתָּה אָמַר אֱלֹהִים שֶׁיִּקְנֶה מְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְיִהְיֶה מְשַׁמֵּשׁ דָּבָר זֶה לְהַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה (בראשית א:ז).