אור החיים על במדבר· רבי חיים בן עטר
פרק לב · פסוק ל
וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ אַחַר כָּךְ יֵאָחֲזוּ בְתוֹכְכֶם. וְטַעַם אָמְרוֹ וְנֹאחֲזוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו וְלֹא אָמַר ״יֵאָחֲזוּ״, נִתְכַּוֵּן לִרְמוֹז דִּיּוּק הַצְלָחָתָם הַנִּשְׁמָע מִפָּסוּק ״אִם יַעַבְרוּ״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְאִם לֹא יַעַבְרוּ אֵין הַצְלָחָתָם בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ, וּמֵעַצְמָן יֵאָחֲזוּ בְתוֹכְכֶם לְצַד הַמֵּצֵר לָהֶם בָּאָרֶץ, וְנִמְצְאוּ בִּטְּלוּ הַמִּצְוָה וְשֶׁלָּהֶם לֹא הִגִּיעָם.