אור החיים על במדבר· רבי חיים בן עטר
פרק לא · פסוק נא
כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה. הוֹדִיעַ בָּזֶה רִבּוּי הַשָּׁלָל שֶׁל מִדְיָן לְבַד הָיָה שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. וְאָמַר עוֹד אַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ אַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְמַעְלָה בִּזַּת אַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁבָּזְזוּ לְעַצְמָן, גַּם אֵין זֶה מְקוֹם הוֹדָעָה זוֹ, אֶלָּא בָּא לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא כָל כְּלֵי זָהָב שֶׁל מִדְיָן הָיוּ אֵלּוּ, אֶלָּא מַה שֶׁהֵבִיאוּ הַמְּמֻנִּים שֶׁל הַצָּבָא מִלְּבַד מַה שֶׁבָּזְזוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁמָּצְאוּ לָהֶם עֹשֶׁר גָּדוֹל.