אור החיים על במדבר· רבי חיים בן עטר
פרק כח · פסוק ט
וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁמּוּסַף שַׁבָּת הוּא מוּעָט מִכָּל מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּמוּסְפֵי יוֹם טוֹב וְהַמּוֹעֲדִים, הוּא סוֹד לֶחֶם מִשְׁנֶה, וְלָזֶה מוּסָפָיו שְׁנֵי כְּבָשִׂים עַל שְׁנֵי כִּבְשֵׂי תָמִיד, וְסוֹד הַשְּׁבִיעִיּוֹת רָמוּז בַּיּוֹם עַצְמוֹ כִּי הוּא שְׁבִיעִי, מַה שֶׁאֵין הַשְּׁבִיעִיּוּת מְסֻיָּם לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים, וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, אֵין הַשְּׁבִיעִיּוּת קָבוּעַ בּוֹ כְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָבֵן: