אור החיים על במדבר· רבי חיים בן עטר
פרק כא · פסוק ב
אִם נָתֹן תִּתֵּן. כָּפַל לוֹמַר נָתֹן תִּתֵּן, לְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים אֵיזֶה עַם הוּא. לָזֶה אָמְרוּ אִם נָתוֹן, פֵּרוּשׁ, אִם הוּא בִּכְלַל הַשֶּׁבַע אוּמּוֹת הַנְּתוּנִים – מַה טּוֹב, וְאִם לָאו תִּתֵּן. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (מדרש לקח טוב כאן) נָתוֹן – הַכְּנַעֲנִי, תִּתֵּן – הַשִּׁבְיָה.