אור החיים על במדבר· רבי חיים בן עטר
פרק כ · פסוק ט
כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן, לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּב, אֶלָּא סָמוּךְ לְצִוּוּיוֹ יִתְבָּרַךְ לָקַח הַמַּטֶּה. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר דָּבָר זֶה עָשָׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, וְהָא לָמַדְתָּ שֶׁמַּה שֶׁעָשָׂה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁשָּׁגַג בְּפֵרוּשָׁם שֶׁל דְּבָרִים.