אור החיים על במדבר· רבי חיים בן עטר
פרק יד · פסוק לא
וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר וְגוֹ׳. לְצַד שֶׁאָמַר ״כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם״, וְהֵם דִּבְּרוּ גַּם עַל טַפָּם רָעָה, לָזֶה בָּא ה׳ וְהוֹצִיאָם מֵהַכְּלָל וְאָמַר ״וְטַפְּכֶם וְגוֹ׳ וְהֵבֵאתִי״ וְגוֹ׳, וְאָמַר וְהֵבֵאתִי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָבַז אֶלָּא עוֹד לָהֶם טוֹבָה שֶׁיְּבִיאֵם ה׳ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳: