אור החיים על במדבר· רבי חיים בן עטר
פרק ג · פסוק ג
אֵלֶּה שְׁמוֹת וְגוֹ׳ הַמְּשֻׁחִים וְגוֹ׳. חָזַר לוֹמַר אֵלֶּה שְׁמוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה ״אֵלֶּה שְׁמוֹת״ וְגוֹ׳ וְלִגְמֹר אוֹמֶר הַמְּשֻׁחִים וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְמַעֵט שֶׁלֹּא נִמְשְׁחוּ אֶלָּא אֵלּוּ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֵלֶּה לְמַעֵט זוּלָתָם, וּמִפָּסוּק רִאשׁוֹן לֹא נִשְׁמַע זֶה לְצַד שֶׁאָמַר ״וְאֵלֶּה״ שֶׁלֹּא תִשְׁמַע שֶׁפָּסַל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם, וְהָבֵן.