אור החיים על במדבר· רבי חיים בן עטר
פרק ב
פסוק ג
וְהַחֹנִים וְגוֹ׳. אָמַר וְהַחֹנִים בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְצַד שֶׁקָּדַם מִצְוַת חֲנִיָּה סָבִיב לַמִּשְׁכָּן הוֹסִיף לְהַתְנוֹת סִדְרָן.
פסוק לג
וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁמִּסְפָּר זֶה מִסְפַּר הַכָּבוֹד וְהַמַּעֲלָה, שֶׁעָשׂוּ כְּסֵדֶר הַמַּלְאָכִים שֶׁיָּרְדוּ עִם הַשְּׁכִינָה בְּהַר סִינַי כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה ב,ג), אַף עַל פִּי כֵן לֹא וְגוֹ׳, לְצַד כִּי מִצְוַת ה׳ הִיא ״לֹא תִפְקֹד וְלֹא תִשָּׂא״.