אור ברסלב
אוצר מדרשים ענין חירם מלך צור

אוצר מדרשים· הרב יהודה דוד אייזנשטיין

ענין חירם מלך צור

מדרש חָזִיתָ

הקדמה

חירם מלך צור: המדרש הזה נוסד על הנבואה שבאה ליחזקאל על מלך צור: בן אדם אמור לנגיד צור וגו׳ יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים וגו׳ (יחזקאל כ״ח א'). ופי׳ רש״י שם עשה לו באויר על הים במנגנין כמין ז' רקיעים וישב לו על העליון.

לדעת בעלי האגדה הוא חירם מלך צור שעזר לשלמה המלך בבנין ביהמ״ק, ויש אומרים שהוא חירה שנאמר אצל יהודה ויט עד איש עדולמי ושמו חירה (בראשית ל״ח:א׳). רבנן אמרין הוא חירה שנאמר כאן הוא חירם שהיה בימי דוד למוד היה האיש הזה להיות אוהב לשבט הזה, ר' יודן ב״ר סימון אמר חירם אחר היה. על דעתיהון דרבנן חי קרוב לאלף ומאתים שנה, ועל דעתיה דר׳ יודן ב״ר סימון חי קרוב לחמש מאות שנה (עי׳ ב״ר פ׳ פ״ח וילקוט מלכים רמז קע״ט). ונחשב בין התשעה שנכנסו לג״ע בחייהם (ד״א זוטא פ״א). ובא לו השכר הזה מפני שטרח בבנין ביהמ״ק ולפיכך הושיבו הקב״ה כל הזמן הזה בג״ע, ולבסוף נתגאה לבו ואמר מושב אלהים ישבתי בלב ימים ולפיכך גרשוהו מג״ע והוא בגיהנם (עי׳ החלוץ ח״ח 172 בהערה). אמר הקב"ה ליחזקאל: בן אדם אמור לחירם מלך צור, מה אתה מתגאה ילוד אשה אתה! אמר לפניו, רבש״ע היאך אני הולך אצלו והוא תלוי באויר, באותה שעה הביא הקב״ה רוח בציצת ראשו והעלהו אצל חירם, כיון שראה חירם ליחזקאל נבהל ונזדעזע, א״ל מי העלך לכאן? א״ל הקב״ה כך צוני לך אמור לו למה אתה מתגאה ילוד אשה אתה, א"ל ילוד אשה אני אלא שאני חי וקים לעולם, מה הקב״ה מושבו בלב ימים אף אני מושבי בלב ימים, מה הקב״ה בשבעה רקיעים אף אני כן, ולא עוד אלא כמה מלכים מתו ואני קיים, וכן כ״א מלכים ממלכי בית דוד וכ״א ממלכי ישראל וחמשים נביאים ועשרה כהנים גדולים קברתי כלם ואני חי, הרי אל אני וכו', למה היה חירם דומה לעבד שעשה לבוש לאדוניו כל זמן שהיה הלבוש על אדונו העבד רואה והיה מתגאה אני עשיתי זה הלבוש לאדוני, אמר האדון אני קורע הלבוש ולא יהיה העבד מתגאה עלי, כך חירם היה מתגאה על ידי ששלח ארזים לבית המקדש, אמר הקב״ה הריני מחריב את ביתי שלא יהיה חירם מתגאה עלי, שנאמר פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך. ומה היה סופו? הביא הקב״ה עליו נבוכדנצר והורידו מכסאו והיה חותך בשרו כשתי אצבעות בכל יום ומטבילן בחומץ ומאכילן עד שמת מיתה משונה, ואותן הפלטין מה נעשה בהם? קרע הקב״ה את הארץ וגנזם לצדיקים לעתיד לבוא (ילקוט יחזקאל רמז שס״ז. בכ״י מינכען סי׳ 222 צד 71).

מדרש חירם מלך צור נמצא בספר מעשיות או חבור מעשיות מר׳ שמואל ן׳ עטר ור׳ יצחק ליאון (ויניציא שי״א, שאלוניקי שנ״ד), ובילקוט יחזקאל שס״ז, רח״מ הורוויץ בבית עקד האגדות יש לו שתי נוסחאות ממנו, ויעלינעק הדפיסו בבית המדרש חדר ה׳ צד 111. ועי׳ ג״כ קצת ממנו שנכלל במדרש ארבעה מלכים לעיל. לדעת יעלינעק רמזו חז״ל בסיפור חירם על מלכי רומי שהתגאו מאד והכריחו את עמם להכירם בכבוד אלהים בתואר Divi.

ע״ע נמוקי רב נחמן להלן.

פרק א

ענין חירם מלך צור

[מבית עקד האגדות 29, והוא מכ״י מינכען]

ויהי כהפיץ ה׳ את בני האדם וכו׳ חירם מלך צור היתה גאותו קשה מאד, מה עשה בא לים ועשה לו ארבעה עמודים של ברזל ארוכים שאין להם שיעור, והעמידם זה כנגד זה מרובעים, ועשה לו שבעה רקיעים וכסא וחיות ורעמים וברקים וזיקים. הרקיע הראשון עשה של זכוכית מחמש מאות אמה על חמש מאות אמה ועשה בו חמה ולבנה וכוכבים, הרקיע השני עשה של ברזל אלף וחמש מאות אמה על אלף וחמש מאות אמה, וסילון של מים מפריש בין שני לשלישי, גם עשה בו אבנים מגלגלות המתבקעין אלו לאלו ונשמעין כמו רעמים. הרקיע השלישי עשה של עופרת, שני אלפים אמה על שני אלפים אמה וסילון של מים מפריש ביניהם. הרקיע הרביעי עשה של מתכת, שני אלפים וחמש מאות אמה על שני אלפים וחמש מאות אמה וסילון של מים מפריש ביניהם. הרקיע החמישי עשה של נחשת שלשת אלפים אמה על שלשת אלפים אמה וסילון של מים מפריש ביניהם. הרקיע הששי עשה של כסף שלשת אלפים וחמש מאות אמה על שלשת אלפים וחמש מאות אמה וסילון של מים מפריש ביניהם. הרקיע השביעי עשה של זהב ארבעת אלפים אמה על ארבעת אלפים אמה וקבע בו חיות וכרובים ועשה לו בו מטה של זהב ובראשה מרגליות אדומות, מראות אותו מיכן ומיכן, מיכן נעשו ברקים ומיכן נעשו זיקים, וכשהיה מזעזע עצמו הן מתבקעין אלו לאלו ונשמעין כברקים ורעמים. אמר הקב״ה ליחזקאל בן אדם לך ואמור לחירם מה אתה מתגאה, הלא ילוד אשה אתה. אמר לו יחזקאל להקב״ה היאך אני הולך אצלו והוא עומד באויר? באותה שעה שלח הקב״ה רוח ונטלו בציצית ראשו שנאמר ויקחני בציצית ראשי (יחזקאל ח׳ ג') והוליכו באויר אצל חירם. כיון שבא יחזקאל אצלו מיד נזדעזע, אמר לו יחזקאל לחירם למה אתה מתגאה הלא ילוד אשה אתה, א״ל ילוד אשה אני אלא שאני חי וקיים לעולם, מה הקב״ה מושבו בלב ימים אף אני כן, מה הקב״ה מושבו בשבעה רקיעים אף אני כן, ולא עוד אלא כמה וכמה מלכים מתו ואני חי וקיים לעולם. דוד מלך ישראל מלך ארבעים שנה ומת ואני חי, שלמה מלך ארבעים שנה ומת ואני חי, וכן עשרים ואחד מלכי ישראל קברתי ואני חי וקיים, וכן כל עשרים מלכי יהודה ועשרה נביאים ועשרה כהנים קברתי ואני חי וקיים, הרי אל אני מושב אלהים ישבתי. אמר יחזקאל והלא מלכים גדולים ממך היו ולא עשו כמעשיך! למה היה חירם דומה לעבד שעשה לבוש לאדוניו, כל זמן שהעבד רואה את המלבוש הוא מתגאה ואומר אני עשיתי לבוש לאדוני, אמר המלך אני קורע את הלבוש ולא יהא העבד מתגאה עלי, כך חירם מתגאה ששלח ארזים לבית המקדש וכו', (השאר ליתא בכ״י אך כנראה מסיים בנוסחת הילקוט).

תוכן העניינים

אוצר מדרשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה