אור ברסלב
אוצר מדרשים מעשה דר׳ יהושע בן לוי

אוצר מדרשים· הרב יהודה דוד אייזנשטיין

מעשה דר׳ יהושע בן לוי

ספור יהושע בן נון

הקדמה

יהושע בן לוי: אחד מאמוראי א"י הראשונים בזמן ר' יוחנן ונקרא ג״כ בר ליואי ומסופר עליו מעשות נפלאים, אך רוב האגדות והמדרשות אודותיו נתחברו בזמן הגאונים. ריב״ל היה לו גלוי אליהו (ירושלמי תרומות ספ״ח, ב״ר פצ״ד) ומצא את אליהו אפתחא דמערתא דרשב״י ושאל לו אימת אתא משיחא (סנהדרין צ״ח.), וקודם פטירתו ראה את מלאך המות ובקש ממנו שימסור לו חרבו ולהוליכו לגן עדן (כתובות ק״ד.), גם ראה את הגיהנם (עי׳ זהר פרשת בא). בעל התשבי יאמר כי מדרש ר׳ יצחק בן פרנך על גזר דין של רשעים מיוחס ג״כ לריב״ל. מעשיות או ברייתות דריב״ל נמצאים בכלבו סי׳ ק״ב ובסוף שבלי הלקט הישן, ובקובץ מעשיות וספורים קושטא רע״ט, עם אגדת בראשית דפוס לובלין תרמ״ג ודפוס ווארשא תרל״ו, ובבית המדרש ליעלינעק חדר ב' ובסוף ספר מעשיות לרבנו נסים גאון. ועי׳ ג״כ ע׳ גן עדן וגיהנם לעיל.

דון יוסף אבן יחייא בספרו תורה אור (בולוניא ר״פ) מבאר איזה מאמרים נפלאים מריב״ל, כמו מאמרו שכל העולם כלו תמציתה של גן עדן הוא שותה שנאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים וכו׳ עולם אחד מששים בגן וגן אחד מששים בגיהנם וכו׳. זהו משל לנהר האושר אשר יתחלק לארבעה ראשים, הראש האחד פונה אל אהבת הערב, והשניה אל אהבת המועיל, והשלישית אל אהבת החכמה, והרביעית אל אהבת הדיבוק האלהי, וכל אשר יושג בעולם הזה מארבעה האושרים האלה הוא כתמצית לגודל התענוג המושג בגן אחר המות וכו'. וכן מאמרו שבעה שמות יש לו לגיהנם: שאול, ואבדון, ובאר שחת, ובור שאון, וטיט היון, וצלמות, וארץ תחתית וכו'. מבאר ואומר כי השי״ת אוהב השביעיות וברא ז׳ מיני נבראים: מין המלאכיי, מין הגלגליי, מין הישראלי, מין האנושי, מין הבעלי חיים, מין הצומח, מין הדומם. וברא שבעה כוכבי לכת ושבעה ימים בשבוע ושבע שנים בשמטה ושבע שמטות ביובל, ככה ברא שבעה מדורות בגיהנם זה למטה מזה לענוש שם החוטאים כפי מדרגת החטא וכו׳.

פרק א

מעשה דר׳ יהושע בן לוי

[ספר מעשיות לרבנו נסים גאון; בית המדרש ח״ו]

רבי יהושע בן לוי מצא דבר שנתעלף ונבהל עליו עד שנגלה לו סוד האמת ועיקר היושר ונודע לו ספקו ונתברר לו הדבר, וזה הוא: שצם ימים רבים וישב בתענית והתפלל לבוראו ית׳ שמו שיראה לו את אליהו ז״ל, והנה אליהו לקראתו ונראה אליו ויאמר לו היש לך חפץ אצלי אמלא אותו לך. ויאמר לו ריב״ל אני נכסף ללכת עמך ולראות מעשיך בעולם שמועיל על ידך ואלמד חכמה גדולה ממך, ויאמר לו אליהו לא תוכל לשאת (לסבול) כל מה שתראה ממעשי ותטריח אותי לדעת ראיות מעשי ופעלי. ויאמר לו ריב״ל אדוני לא אשאל ולא אנסה ולא אטריח עליך בשאלה, שרצוני לראות מעשיך ודבריך היאך הם ולא יותר. ויעש עמו אליהו תנאי שאם יבקש ר׳ יהושע ממנו לדעת סבת מעשיו מאותות ומנפלאות וכמו כן שאם יבקש ממנו שום שאלה שלא ילך עמו עוד. אח״כ הלכו שניהם יחדיו עד שהגיעו לבית איש מסכן אביון ורש ואין לו כלום כ״א פרה אחת שהיתה עומדת עמו בחצר והאיש ואשתו יושבים פתח השער, ויראו אותם באים כנגדם ויצאו לקראתם וישאלו להם לשלום וישמחו עמם, ויושיבום במיטב ביתם ויביאו לפניהם מה שנזדמן להם לאכול ולשתות ויאכלו וישתו וילינו שם, ויהי בבקר ויקומו ללכת לדרכם ויתפלל אליהו על הפרה שתמות ותמת מיד, וילכו שניהם, וראה ריב״ל ותמה על הדבר ונתעלף ויאמר בנפשו לא היה שכר לעני הזה מן הכבוד אשר כבדנו אלא להרוג את פרתו? ואין לו זולתה, ויאמר אל אליהו אדוני למה המתה הפרה של האיש הזה והוא עשה לנו כבוד, ויען אליהו ואמר לו זכור התנאי שהיה ביני ובינך להסכת ולשתוק ולהחריש, רק אם רצונך להפרד ממני אני אומר לך, והחריש ולא שאלו עוד. וילכו שניהם כל היום, ויהי בערב ויבואו אל בית עשיר אחד ולא פנה להם ולא השגיח עליהם לכבדם, וישבו בביתו בלא אכילה ובלא שתיה, והיה לאיש העשיר בביתו קיר שנפל ועליו לבנותו, ויהי בבקר ויתפלל אליהו ויבנה הקיר, וילכו שניהם משם. והיגון והתמה נוסף לו בלב ר׳ יהושע על מעשה אליהו אבל כבש את יצרו מלשאלו למה היה הדבר, וילכו לדרכם כל היום והגיעו בערב לבית הכנסת גדול שהיו שם ספסלים מכסף ומזהב וכל אחד ואחד יושב על כסאו איש כפי כבודו ויקרו. ויאמר אחד מהם מי יאכיל את העניים האלו הלילה הזה, ויען אחד מהם לאמר רב להם בלחם ומים ומלח שהביאו הם לכאן, וימתינו ולא כבדום כהוגן וכשורה וילינו וישבו במקומם עד אור הבקר, ויהי בבקר ויקומו ללכת, ויאמר להם אליהו ישימכם אלהים כולכם ראשים, והלכו לדרכם כל היום, ונוסף לר״י יגון על יגון אך ירא לשאלו. ויבואו עד עיר אחת והשמש פנה לערוב ויראו אותו בעלי העיר ויצאו לקראתם בלב טוב ובשמחה גדולה ויקבלום בסבר פנים יפות, וישמחו עמהם ויושיבום במיטב ביתם בבית הגדול שלהם, ויאכלו וישתו וילינו שם בכבוד גדול, ויהי בבקר ויתפלל אליהו ויאמר לא יתן בכם הקב״ה אלא ראש אחד. ויהי כשמוע ר״י את דבריו ולא יכול עוד התאפק ולהחריש על כל המעשים האלה שעשה אליהו, ויאמר לו עתה הודיעני סודותם. ויאמר לו אליהו עתה שיש בלבך להפרד ממני אני אפרש לך הכל ואודיעך סוד הדברים ועיקר המעשים שראית, דע כי האיש שהרגתי פרתו, אותו היום היה נגזר על אשתו למות ואני התפללתי לאל להיות פרתו פדיון נפש אשתו, ועוד ראיתי ע״י האשה טובה הרבה ותועלת גדול בביתו. והאיש העשיר שבניתי לו הקיר, כי אם הייתי מניחו לבנותו היה מגלה יסודו והיה מוצא בו מטמון גדול מזהב ומכסף וע״כ בניתי לו, והנה מהרה יפול הקיר ולא יבנה עוד. והאנשים שהתפללתי עליהם ברוב שרים וברוב ראשים, לפי שהוא רעה להם ומחלוקת גדולה בעצתם ומחשבתם, כי כל מקום שבו ראשים הרבה נשחת ונחרב ונאשם. והאנשים שהתפללתי עליהם בראש אחד הוא טובה להם ולישובם, לפי שיאחדו מעשיהם ועצתם תתקיים בעצה אחת ורוח מחלוקת לא יבא ביניהם, ולא תחליף עצתם ולא תופר מחשבתם. על כן יאמרו המושלים ברוב חובלים תטבענה הספינות ובראש אחד תתישב עיר, ועוד צוה אליהו ויאמר לו הנני הולך מעמך לכן אודיעך באשר תועיל: אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל יסיתך יצרך ואל תתמה עליו לפי שהוא לרעתו, ואם ראית צדיק מיצר ונצטער כל ימי חלדו ויגע ועמל ברעב ובצמא ובערום ובחוסר כל או יסורין באין עליו אל יחרה אפך ואל תכעס ברוחך, ואל יתעך יצרך ולבך לחשוב שום ספק ביוצרך, והיישר אותו בדעתך ובלבך כי צדיק הוא וצדיק דינו ועיניו על דרכי איש, ומי יאמר לו מה תעשה. ואח"כ שאלו איש לרעהו לשלום וכל אחד הלך לדרכו.

אגרת ר׳ יהושע בן לוי

[תורה אור פל״ח]

אגרת שלח ר׳ יהושע בן לוי על ידי מלאך המות מתוך גן עדן לרבן גמליאל וזקני ישראל: כשהגיע זמני ליפטר מן העולם אמר הקב״ה למלאך המות עשה לו כל אשר יבקש ממך, הלך אצלי ואמר לי הגיע זמנך ליפטר מן העולם אלא כל דבר שאתה מבקש ממני אעשה לך. כששמעתי כך אמרתי לו מבקש אני ממך שתראני מקומי בגן עדן. אמר לי לך עמי ואראהו לך, אמרתי לו תן לי החרב שלך שלא תבהילני בו, מיד נתן לי החרב והלכנו שנינו עד שבאנו אצל חומות גן עדן וכשהיינו שם אצל החומה לקח מלאך המות אותי והגביהני והנחני על חומת גן עדן ואמר לי ראה מקומך, מיד קפצתי מן החומה ונפלתי בגן עדן, ואחז הוא בכנף מעילי ואמר לי צא משם, ונשבעתי בשם שלא לצאת משם, ולא היה רשות למלאך המות ליכנס שם, אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבש״ע ראה מה עשה בן לוי כי בזרוע נטל חלקו בגן עדן, אמר להם הקב״ה לכו ובדקו אם נשבע קודם לכן והיה מיפר שבועתו אף הוא יפר אותה עתה, ויצאו ובדקו ואמרו מימיו לא עבר על שבועתו, אמר להם אם כן לא יצא משם. כיון שראה מה״מ שלא היה יכול להוציאני אמר לי תן לי החרב ומאנתי לתתה לו עד שיצאה בת קול ואמרה תן לו הסכין שצריכה לבריות, ואמרתי לו אז השבע לי שלא תראה אותה לבריות בשעה שאתה נוטל נשמתן של בני אדם. שבתחלה בכל מקום שהיה מוצאו שוחטו בפני הכל כבהמה ואפילו בחיק אמו, ובאותה שעה נשבע לי ונתתיה לו. והתחיל אליהו מכריז לפני ואמר לצדיקים פנו מקום לבר ליואי, הלכתי ומצאתי רבי שמעון בן יוחאי שהיה יושב על שלשה קינובין של צדיקים, אמר לי את בר ליואי? אמרתי לו הן, א״ל ראית הקשת מימיך, אמרתי לו הן, א״ל אם כן אין אתה בר ליואי. ולא היה הדבר כך, כי לפי האמת לא נראתה הקשת בימי, וכחשתי למען לא אחזיק טובה לעצמי, כי הקשת הוא אות ברית בין הקב״ה ובין הארץ וכל זמן שנראת הקב״ה מרחם על עולמו, וכל זמן שיש צדיק בעולם אין צורך לקשת, שבשביל צדיק אחד העולם עומד שנאמר וצדיק יסוד עולם.

והנה חפשתי גן עדן כלו ומצאתי בו שבעה בתים וכל בית ובית שנים עשר ריבוא מילין באורך וברוחב, כאורכן כן רוחבן. הבית הראשון כנגד הפתח הראשון בגן עדן שוכנים בו גירי צדק שבישראל והקירות שלו בנויות מזכוכית וקורותיו ארזים, וכשבאתי למודדו עמדו כל הגרים ובקשו לעבור, ענה עובדיה הצדיק (עובדיה הנביא היה גר אדומי, עי׳ סנהדרין ל״ט: ויק״ר פי״ח ב') שהוא ממונה עליהם ואמר, מגין זכותכם שישב זה עמכם, מיד הניחוני למודדו. הבית השני כנגד פתח השני בגן עדן והוא בנוי מכסף וקורותיו ארזים ויושבים בו בעלי תשובה ומנשה בן חזקיהו ממונה עליהם. הבית השלישי כנגד הפתח השלישי בגן עדן והוא בנוי מכסף וזהב ושוכנים בו האבות וכל ישראל שיצאו מארץ מצרים ודור המדבר וכל בני דוד המלך חוץ מאבשלום, ושם דוד ושלמה ושם כלאב בן דוד חי, ושם כל מלכי בית דוד חוץ ממנשה, ושם משה ואהרן שהם ממונים עליהם, ושם כל כלי כסף וזהב הנחמדים וכלי אבנים טובות ושמנים וחופות ומטות וכסאות ומנורות של זהב ושל אבנים טובות ומרגליות. אמרתי למי אלה מזומנות? ענה דוד ואמר לי כל אלה לבנים השוכנים בעולם שבאת ממנו, ואמרתי לו שמא יש שם מאומות העולם אפילו מבני עשו אחינו, אמר לי לא, שכל טובה שהם עושים בעולם הקב״ה משלם להם שכרם בחייהם ובסוף יורשים גיהנם, אבל בישראל כל רשע שבהם לוקה בחייו וזוכה לגן עדן. הבית הרביעי כנגד הפתח הרביעי והוא בנוי מבסף ומזהב ומפז ויפה כאדם הראשון וקורותיו מעצי זית ובו צדיקים גמורים ונאמנים, ולמה מעצי זית על שהיו ימיהם מרורים כזית. הבית החמישי הוא בנוי מכסף ומזהב ומפז ומכתם ומזכוכית ומבדולח ונהר גיחון מושך אל תוכו וקורותיו זהב וכסף ומעלה מכל ריח הלבנון, ומטות כסף וזהב ובשמים תכלת וארגמן מאריגת חוה ותולעת שני ושש ועזים מאריגת המלאכים ושוכנים בו משיח בן דוד ואליהו ואפריון מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף רפידתו ארגמן ובתוך האפריון משיח שוכן שהוא אהבת בנות ירושלם. ואליהו זכור לטוב נוטל ראשו של משיח ומניחו בחיקו ואומר לו החרש כי הקץ קרוב ואבות העולם והשבטים כלם ומשה ואהרן ודוד ושלמה וכל מלכי בית דוד ומלכי ישראל כל שני וחמישי ושבת ויו״ט באים אליו ובוכים עמו ומחזיקים אותו ואומרים לו דום והשען בבוראך כי הקץ קרוב. ואף קרח ועדתו ודתן ואבירם ואבשלום באים אליו כל יום רביעי ושואלים אותו עד מתי קץ הפלאות ומתי תשוב תחיינו ומתהומות הארץ תשוב תעלנו? והוא אומר לכו לשאול לאבותיכם, והם מתביישים ואינם הולכים. וכשבאתי אצל משיח שאל אותי ואמר לי מה עושים ישראל בעולם שבאת משם, אמרתי לו הם מחכים אותך בכל יום, מיד הרים קולו בבכיה. הבית הששי יושבים בו מתים בדרך מצוה. הבית השביעי יושבים בו מתים מחולאים בשביל עונותיהם של ישראל.

ועוד אמר ריב״ל (זה המאמר נוסף ע״פ נוסחאות אחרות, ולא נמצא בס' תורה אור, כי שם מסיים בגן עדן, ואומר כי ״האגרת בענין גיהנם דומה לדבריו באגדה״) בקשתי למדוד בגיהנם ולראות אותו ולא נתנו לי רשות, משום שצדיקים לא יראו גיהנם, ושלחתי לאותו מלאך ששמו קומם שיכתוב לי גיהנם כולו ולא היה יכול, שבאותו שעה המיתו ר׳ ישמעאל כ״ג ור״ש בן גמליאל ועשרה צדיקים ובאה השמועה ולא יכולתי ללכת עם אותו המלאך לגיהנם. יום אחד עמדתי וקבלתי לפני קנור המלאך ושלח עמי האור עד שבאתי לשערי גיהגם והם פתוחים, והרשעים שהיו שם ראו את האור ושמחו ואמרו זה לזה, האור הזה יוציאני מכאן, וראיתי בתים ארכן עשרה מילין ורחבן חמשה מילין פתוחים לגבים גבים של אש שעומדין ואוכלין את הרשעים, ואחר שאוכלין אותם עומדין מעל האש על רגליהם ונופלין ונשרפין. ובאותו הבית יש בו עשר אומות מאו״ה ואבשלום בן דוד ממונה עליהם, ואומרים אומה לאומה אם אנחנו חטאנו מפני שלא קבלנו את התורה אתם מה חטאתם? משיבים להם אף אנו כמוכם. אומרים לאבשלום אתה ואבותיך שקבלתם את התורה למה [אתה בתוכינו]? אומר להם על אשר לא שמעתי למצות אבי. ומלאכים עומדים מכאן ומכאן במקלות שלהן ומנטלין אותם על האש והם נשרפין כולם, ואח״כ רצים לאבשלום ורוצים להכותו ולשרפו באש, ובת קול אומרת להם, אל תכו ואל תשרפו אותו שהוא מזרע ישראל שאמרו לפני נעשה ונשמע והוא בן דוד עבדי, ומניחים אותו על כסאו ומושיבים אותו בכבוד המלך. ולאחר כן מוציאים את הרשעים מן האש כאלו לא נשרפו ולא נגע בהם אש כלל וחוזרים ושורפים אותם, וכן עושים להם ז׳ פעמים ד׳ ביום וג' בלילה, ואבשלום ניצל מכל אלה מפני שהוא בן דוד.

א״ר יהושע כשראיתי כל אלה חזרתי לג״ע וכתבתי כל הדברים האלה ושלחתי אותם לר״ג ולזקני ישראל והודעתים כל מה שראיתי בג״ע ובגיהנם. המקום יצילנו מדינה של גיהנם ויתן לנו חלק לעוה״ב עם הצדיקים והחסידים בג״ע, אמן.

תוכן העניינים

אוצר מדרשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה