אור ברסלב
אוצר מדרשים מטטרון - חנוך

אוצר מדרשים· הרב יהודה דוד אייזנשטיין

מטטרון - חנוך

ברייתא דמזלות

הקדמה

מטטרון: מלאך ושר הפנים ברקיע, הוא מלשון יונית ורומית Metator שהוראתו מורה דרך, ומרומז בפסוק הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך (שמות כ״ג כ׳), ודרשו חז״ל זה מטטרון (סנהדרין ל״ח:) והוא בדרך השאלה שנדמה הקב״ה למלך אשר ישמש אותו שליחו ובא כחו (אמבאסאדאר). וגם במדרשים נראה אותו כמו שליח ומורה דרך לבני אדם ברקיע השמים, כי הוא חנוך (ע״ע) בן ירד שעלה לשמים בחייו, והיה מראה למשה רבנו כל ההיכלות, וכן לר׳ ישמעאל כהן גדול, ע״ע היכלות. מטטרון הודיע לר״י כמה רוחות מנשבות מתחת כנפי הכרובים, וכמה מרכבות יש להקב״ה, ושמות המלאכים ואופנים ושרפים, וארבעה השרים הגדולים הנקראים "עירין", ואודות כסא הדין שהקב״ה יושב עליו, גם סדר "מחנות" שיש להקב״ה ברום ערבות רקיע, והראה לר״י נשמתן של צדיקים ונשמתן של רשעים והוא כעין מדרש גיהנם ומדרש משיח (ע״ע).

פרק א

חנוך הוא מטטרון

[בית המדרש חדר ה׳ 170]

ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים. – אמר רבי ישמעאל כשעליתי למרום להסתכל בצפיית המרכבה הייתי נכנס בששה היכלות חדר בתוך חדר, וכיון שהגעתי בפתח היכל שביעי ועמדתי בתפלה לפני הקב״ה ונשאתי עיני כלפי מעלה ואמרתי רבש״ע בבקשה מלפניך שתגרום לי בשעה הזאת זכות אהרן בן עמרם אוהב שלום ורודף שלום שקבל כתר כהונה מלפני כבודך בהר סיני שלא ישלטו בי קפציא"ל השר ומלאכי זעמו ואל ישלוט מן השמים, מיד זימן לי מטטרון עבדו מלאך שר הפנים ופרח בכנפיו ויצא כנגדי בשמחה רבה להצילני מידם, ותפשני בידו לעיניהם ואמר לי בואך לשלום שנרצית לפני מלך רם ונשא להסתכל במראות המרכבה. באותה שעה נכנסתי להיכל הרביעי והדריכני למראה שכינה והציגני לפני כסא הכבוד להסתכל במרכבה, וכשראוני שרי המרכבה ושרפי להבה ונתנו עיניהם בי נזדעזעתי ונרתעתי ונפלתי ממעמדי ונרדמתי מפני זוהר ראות עיניהם וזיו מראה פניהם ופרחה נשמתי, עד שגער בהם הקב״ה ואמר להם: משרתיי כרוביי ואופניי כסו עיניכם מלפני ושמעו אל אוהבי חביבי וכבודי שלא ירתע ולא יזדעזע, מיד בא מטטרון שר הפנים והחזיר לי נשמתי והציגני על רגלי. ועדיין לא היה לי כח לומר שירה לפני כסא הכבוד של מלך הכבוד אדיר על כל המלכים רוזן על כל הרוזנים עד שכלתה שעה, לאחר שעה פתח לי הקב״ה שערי בינה שערי חכמה שערי שלום שערי כח שערי גבורה שערי דבור שערי שירה שערי קדושה שערי נעימה, והאיר את עיני ואת לבי באמרי תהלה ושבח ורינה ותודה וזמרה פאר ונאוה הילול ועוז. וכשפתחתי פי ושבחתי שירה לפני הכסא, חיות הקדש מתחת כסא של מלך הכבוד ולמעלה מן הכסא עונין אחרי ואומרים קדוש קדוש קדוש וברוך כבוד ה׳ ממקומו.

אמר רבי ישמעאל באותה שעה היו נערי המרכבה ואופני להבה ושרפי אש אוכלה באין ושואלין מאיזה עם הוא, מאיזה שבט הוא, מה טיבו של זה, משיבם מטטרון ואומר להם מעם ישראל מובחר מהקב״ה להיות לו לעם, משבט לוי הוא מרום לשמו, מזרע אהרן הוא שבחר לו למשרת שקשר לו הקב״ה בעצמו כתר כהונה בסיני, מיד פתחו ואמרו בודאי ראוי זה להסתכל במרכבה דכתיב אשרי העם שככה לו. אר״י באותה שעה שאלתי את מטטרון מלאך שר הפנים, אמרתי לו מה שמך, אמר לי שבעים שמות יש לי כנגד שבעים לשונות שבעולם וכולם על שם של מלך מלכי המלכים, אבל מלכי קורא אותי נער. אר״י אמרתי למטטרון מפני מה אתה נקרא בשם קונך בשבעים שמות ואתה גדול מכל השרים וגבוה מכל המלאכים וחביב מכל המשרתים ונכבד מכל הצבאים ורב מכל האדירים במלוכה ובגדולה ובכבוד, ומפני מה קורין אותך בשמי מרומים נער? השיב ואמר לי מפני שאני חנוך בן ירד, כשחטא דור המבול ואמר לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו העלני הקב״ה מביניהם להיות לעד עליהם בשמי מרום לכל באי העולם שלא יאמרו רחמן אכזר הוא, מה חטאו כל אותן האוכלסין, ואם הם חטאו, נשיהם בניהם ובנותיהם סוסיהם פרדיהם מקניהם וכל קנינם וכל עופות שבעולם שאבדן הקב״ה עמהם בימי דור המבול מה חטאו שנאספו עמהם? לפיכך העלני בחייהם לעיניהם בשמי מרום להיות עד עליהם לעוה״ב וזיווגני הקב״ה במרום לשר ולנגיד בין מלאכי השרת.

עוזא ועזאל היו עלי בשמי מרומים ממלאכי השרת ואמרו לפני הקב״ה רבש״ע לא יפה אמרו הראשונים לפניך לא תברא אדם עוד (רמז על המלאכים שקטרגו בבריאת האדם ואמרו מה אנוש כי תזכרנו. ועי׳ ילקוט ראובני כ״ג ע״ד בשם חכם הרזים), משיב הקב״ה ואומר להם "אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט", וכיון שראו אותי אמרו לפניו רבש״ע מה טיבו של זה שעלה למרום מרומים, לא מבניהם הללו שנאבדו בימי המבול? עוד משיב הקב״ה ואמר להם מה טיבכם שאתם נכנסים לדבר [סרה] באשר חפצתי בו יותר מכולכם להיות לשר ולנגיד עליכם בשמי מרום, מיד עמדו כולם ויצאו לקראתי והשתחוו לפני ואמרו לי אשריך ואשרי הוריך שרצה בהם קונך, ומתוך שאני קטן בתוכם ונער ביניהם בימים ובחדשים ובשנים לפיכך קורין אותי נער. אר״י א״ל מטטרון שר הפנים (שם דף כ״ה ע״ב) מיום שגרש הקב״ה לאדם הראשון מג״ע היתה שכינה שרויה על כרוב תחת עץ החיים ומלאכי השרת היו מקפצין ובאין ויורדין כתות כתות מן השמים לשוט בכל העולם כלו ואדם הראשון וחוה יושבין על פתח ג״ע להסתכל בדמות תוארו של זיו השכינה, לפי שזיו השכינה היה מהלך מסוף העולם ועד סופו על שס״ה אלפים בגלגל חמה, שכל המסתכל בזיו אותה השכינה אין זבובים ויתושין שורין בו ואינו חולה ואין כל מזיקין יכולין להזיק אותו, ולא עוד אלא מלאכים אין שולטין בו, והקב״ה היה הולך ושט מגן לעדן ומעדן לגן ומן גן לרקיע ומרקיע לגן עדן, והכל מסתכלין בזיו דמות שכינתו ואינן נזוקין, עד שבאו בני דורו של אנוש והיו הולכין מסוף העולם ועד סופו ומביאין כל אחד ואחד כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות כהרי הרים וגבעות גבעות ועושים אותם ע״ז בעולם כשיעור אלף פרסאות ומורידין חמה ולבנה וכוכבים ומזלות לעמוד לפניהם מימינם ומשמאלם לשמש בהם כדרך שהיו משמשין להקב״ה, שנאמר כל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו, והיאך היה בהם כח שהיו מורידין אותם ומשתמשין בהם? עוזא ועזאל היו מלמדין להם כשפים שהיו מורידין אותן ומשתמשין, שאלמלי כן לא היו יכולין להם להורידן. באותה שעה קראו מלאכי השרת קטיגור לפני הקב״ה ואמרו לפניו רבש״ע מה לך אצל בני אדם מה אנוש כי תזכרנו, מה אדם לא נאמר אלא מה אנוש שהוא ראש לע״ז, מפני מה הנחת את שמי שמים העליונים מלון כבוד שלך וכסא רם ונשא שבמרום ערבות והלכת אצל בני אדם שעובדין ע״ז שהשוו אותך בע״ז, עכשיו אתה בארץ וע״ז בארץ מה טיבך בין דיירי הארץ עובדי ע״ז. סילק הקב״ה שכינה מן הארץ מביניהם, באותה שעה באו מלאכי השרת מגדודי צבאות וחיילי ערבות ואלף ריבוא צבאות ונטלו את החצוצרות ותפשו בידם את השופרות והקיפו את השכינה בשירים ובשירות לשמי מרום שנאמר עלה אלהים בתרועה ה׳ בקול שופר.

אמר ר״י אמר לי מטטרון מלאך שר הפנים, כשבקש להעלות אותי במרום, בתחלה שגר לי ענפיאל השר ונטלני מביניהם לעיניהם והדריכני בכבוד גדול על רכב אש וסוסי אש ומשרתי כבוד והעלני עד השכינה לשמי מרום, וכיון שהגעתי לשמי מרום, היו חיות הקדש ואופנים שרפים וכרובים וגלגלי המרכבה ומשרתי אש אוכלה המריחין את ריחי ברחוק ששים וחמשת אלפים ושלש מאות פרסה, ואמרו מה ריח ילוד אשה ומה טעם טיפת לבן שהוא עולה בשמי מרום וישמש בין חוצבי שלהבת? משיב הקב״ה ואמר להם משרתי צבאי וכרובי ואופני ושרפי, אל ירע לבבכם בדבר זה שכל בני האדם כפרו בי ובמלכותי הגדולה והלכו ועבדו ע״ז וסילקתי שכינה מביניהם ועליתי למרום, וזה שנטלתי מביניהם מובחר שבכולם הוא וזה שקול כנגד כולם באמונה ובצדקה ובכשרון מעש וזה שנטלתי שכרי בעולמי תחת השמים (עי׳ ציוני דף י״ג ע״ד וילקוט ראובני כ״ד ע״א). אר״י אמר לי מטטרון שר הפנים כשלקחוני מן בני דור המבול העלוני בכנפי רוח שכינה לרקיע העליון והכניסוני בתוך פלטורין גדולים שבמרום ערבות רקיע ששם כסא הכבוד שכינה ומרכבה ושם גדודים של אש וחיילים של זעף ושנאנים של אף וכרובים של לפיד ואופנים של גחל ומשרתים של להב וחשמלים של בזק ושרפים של ברק, והעמידוני לשמש בכל יום ויום את כסא הכבוד. אר״י א״ל מטטרון מלאך שר הפנים קודם שהעמידוני לשמש את כסא הכבוד פתח לי הקב״ה אלף ושלש מאות אלפים שערי חכמה ושלש מאות אלפים שערי בינה ושמ"א שערי ערמה ושמ"א שערי חיים ושמ״א שערי שלום ושמ"א שערי שכינה ושמ"א שערי גבורה וחיל ושמ"א שערי כח ושמ״א שערי חן וחסד ושמ"א שערי אהבה ושמ"א שערי חמדה ושמ"א שערי ענוה ושמ״א שערי יראת חטא. באותה שעה הוסיף לי הקב״ה חכמה על חכמה בינה על בינה ערמה על ערמה דעת על דעת רחמים על רחמים תורה על תורה אהבה על אהבה חסד על חסד חמדה על חמדה ענוה על ענוה גבורה על גבורה כח על כח חיל על חיל זוהר על זוהר יופי על יופי תואר על תואר, ונתכבדתי ונתפארתי בכל מדות טובות ומשובחות הללו יותר מן כל בני מרומים. אר״י א״ל מטטרון מלאך שה״פ אחר כל המדות הניח הקב״ה ידו עלי וברכני שלש מאות אלף וששים וחמשת אלפים ברכות, ורוממתי והגבהתי כשיעור ארכו ורחבו של עולם והעלו לי שבעים ושתים כנפים, ל״ו כנפים מצד אחד ול"ו כנפים מצד אחד, וכל כנף וכנף כמלוא עולם, וקבע בי שלש מאות אלף וששים וחמשת אלפים עינים וכל עין ועין כמאור הגדול, ולא הניח מינין של זיו ותואר ויופי ואורות שבעולם שלא קבע בי. אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ כל זאת עשה לי הקב״ה, עשה לי כסא מעין כסא הכבוד ופרש עלי פרש של זיו ושל זוהר ותואר וכבוד ויופי וחסד מעין פרש של כסא הכבוד וכל מיני זיו מאורות שבעולם קבועין בו ושמו על פתח היכל שביעי, והושיבני עליו והכרוז יצוא יצא בכל רקיע ורקיע לאמור מטטרון עבדי שמתיו לשר ולנגיד על כל שרי מלכותי ועל כל בני מרומים, חוץ משמונה שרים הנכבדים והנוראים שנקראו ה׳ כשמי שר עולם, וכל מלאך ומלאך שיש לו דבר לדבר לפני ילך לפניו וידבר אליו, וכל דבר ודבר שהוא מדבר בשמי אליכם תנטרון ותפעלון מפני, ששר החכמה ושר הבינה משרתין לו ללמדו חכמות עליונים ותחתונים חכמת עולם הזה וסוד עוה״ב, וגם אני מניתיו על כל גנזי היכל ערבות ועל כל אוצרות חיים שיש בשמי מרום. אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ גילה לי הקב״ה כל מעין של סתרי תורה וכל רזי חכמה וכל עומקי תורה תמימה, וכל מחשבות לבבות של בריות, וכל רזי עולם וכל סתרי בראשית גלויים לפני בדרך שגלויים לפני יוצר בראשית, וציפיתי מאז להסתכל ברזי עמקה ובסוד מופלאה. קודם שיחשוב אדם אני יודע קודם שיצפין במסתרים אני רואה וקודם שיעשה אדם אני יודע ואין במרום נעלם ועמוק ממני.

אר״י אמר לי מטטרון מלאך שה"פ מתוך אהבה שאהב אותי הקב"ה יותר מכל בני מרומים עשה לי לבוש של גיאה שכל מיני מאורות קבועים בו, והעטיפני ועשה לי כתר מלכות שקבועים בו ארבעים ותשע אבני בוער באור גלגל החמה שזיוו הולך בארבע ערבות רקיע ובשבעה רקיעים ובארבע רוחות העולם, וקשרו על ראשי וקראני הוי"ה הקטן בפני כל פמליא שבמרום שנאמר כי שמי בקרבו. אר״י א״ל מטטרון מלאך שר הפנים מתוך אהבה רבה וחמלה גדולה שאהבני וחבבני הקב״ה יותר מכל בני מרומים כתב באצבעו בעט שלהבת על כתר שבראשי אותיות שנבראו בהן שמים וארץ, אותיות שנבראו בהן ימים ונהרות, אותיות שנבראו בהן הרים וגבעות, אותיות שנבראו בהן כוכבים ומזלות ברקים רוח ורעמים קולות שלג ברד סופה וסערה, אותיות שנבראו בהן צרכי עולם וכל סתרי בראשית, וכל אות ואות זורחת פנים בפנים כמראה צאת השמש ולבנה וכוכבים. אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ כשקשר לי הקב״ה כתר זה בראשי זעו ממני כל שרי מלכיות ברום ערבות וכל חיילי רקיע ורקיע ואפילו שרי אלים ושרי טפסרים ושרי אראלים שגדולים מכל מלאכי השרת המשמשים לפני כסא הכבוד זעין ונתרעין ממני, ואפילו סמאל הרשע ראש לכל המשטינים שהוא גדול בכל מלכיות שבמרום ירא ומזדעזע, ואפילו מלאך האש מלאך הברד מלאך הרוח מלאך הברק מלאך הזעם מלאך הרעם מלאך השלג מלאך המטר מלאך היום מלאך הלילה, מלאך הכוכבים והמזלות שמנהג את כל העולם מתוך ידיהן זייעין ונתרעין מלפני כשרואין אותי. ואלה שמותן של שרים המנהיגים את העולם: גבריאל מלאך האש, ברדיאל מלאך הברד, רוחיאל מלאך שהוא ממונה על הרוח, ברקיאל מלאך שהוא ממונה על הברקים, זעמיאל שהוא ממונה על הזעם, זקיאל שהוא ממונה על הזיקים, זועיאל שהוא ממונה על הזועות, זעפיאל שהוא ממונה על הזעף רעמיאל שהוא ממונה על הרעמים, רעשיאל שהוא ממונה על הרעש, שלגיאל שהוא ממונה על השלג, מטריאל שהוא ממונה על המטר, שמשיאל שהוא ממונה על היום, ליליאל שהוא ממונה על הלילה, גלגליאל שהוא ממונה על גלגל החמה, אופניאל שהוא ממונה על אופן לבנה, כוכביאל שהוא ממונה על הכוכבים, רהטיאל שהוא ממונה על המזלות, וכולן נופלין על פניהם כשרואין אותי ואינן יכולין להסתכל בי מפני הוד והדר זיו זוהר יופי תואר ונגה ואור כבוד שעל ראשי. אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ הדר מרום כל, כיון שלקחני הקב״ה לשמש את כסא הכבוד ואת גלגלי המרכבה ואת כל צרכי השכינה, מיד נהפך לי בשרי לשלהבת וגידי לאש ועצמותי לגחלי רתמים ואור עפעפי לזוהר רקיע וגלגלי עיני ללפידי אש ושער ראשי ללהט וללהבה וכל אברי לכנפי אש בוערת וגוף קומתי לאש יוקדת, מימיני חוצבי להבות אש ומשמאלי בוער לפיד אש וסביבותי מפורחת רוח סערה וסופה וקול רעש ברעש מלפני ומלאחורי.

סדר רוחות

[בית המדרש שם 176]

אמר רבי ישמעאל, אמר לי מטטרון מלאך שר הפנים כמה רוחות מנשבות מתחת כנפי הכרובים: מנשבת רוח מרחפת שנאמר ורוח אלהים מרחפת, מנשבת רוח עזה שנאמר ויולך ה׳ את הים ברוח קדים עזה, מנשבת רוח קדים שנאמר ורוח הקדים נשא את הארבה, מנשבת רוחו של ים שנאמר ורוח נסע מאת ה׳ ויגז שלוים מן הים, מנשבת רוח קנאה שנאמר ועבר עליו רוח קנאה, מנשבת רוח רעש שנאמר ואחר הרוח רעש לא ברעש ה׳, מנשבת רוח רעה שנאמר וסרה מעליו רוח הרעה, מנשבת רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראה שנאמר ונחה עליו רוח ה׳ רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה׳, מנשבת רוח גשמים שנאמר רוח צפון תחולל גשם, מנשבת רוח ברקים שנאמר ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו, מנשבת רוח משכת מים שנאמר ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים, מנשבת רוח חמה ודאגה שנאמר רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פינות הבית ויפול על הנערים, מנשבת רוח סערה שנאמר רוח סערה עושה דברו, והשטן עומד ביניהם. הרוחות הללו אין מנשבות אלא תחת כנפי הכרובים שנאמר רוכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח, ולהיכן הולכות הרוחות וכלות, מלמד שמתחת כנפי הכרובים יוצאות ונופלות בגלגל חמה שנאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח, ומגלגל חמה חוזרות ונופלות בהרים ובימים ובגבעות שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח, ומימים ונהרות חוזרות ביישוב ומיישוב חוזרות ונופלות בעיירות ובמדינות ומשם נופלות לגן ומגן נופלות לעדן שנאמר מתהלך בגן לרוח היום, ובתוך גן עדן מתערבות ונושבות מצד זה לצד זה ומתבשמים מבשמי ג״ע, וממרקחי גן עדן עד שנפרדות ומתמלאות מריח בושם טהור ומביאות ריח מרקחי ובשמי גן עדן לפני צדיקים וחסידים יורשי ג״ע ועץ החיים לעתיד לבוא, שנאמר עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו.

אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ הדר מרום כל, כמה מרכבות יש להקב"ה, יש לו מרכבות כרוב שנאמר וירכב על כרוב ויעף, יש לו מרכבות רוח שנאמר וידא על כנפי רוח, יש לו מרכבות עב קל שנאמר הנה ה׳ רוכב על עב קל, י"ל מרכבות עננים שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן, יל"מ מזבח שנאמר ראיתי ה׳ נצב על המזבח, יל"מ רבותים שנאמר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, יל"מ אוהל מועד שנאמר וידבר ה׳ אליו מאהל מועד, יל"מ כפורת שנאמר וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת, יל"מ אבן ספיר שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, יל"מ נשרים שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים, יל"מ תרועה שנאמר עלה אלהים בתרועה, יל"מ ערבות שנאמר סולו לרוכב בערבות ביה שמו, יל"מ עבים שנאמר השם עבים רכובו, יל"מ חיות שנאמר והחיות רצוא ושוב רצים ברשות ושבים ברשות שהשכינה על רום ראשיהם, יל"מ גלגל שנאמר ויאמר בא אל בינות לגלגל (יחזקאל י' ב'), יל"מ כרוב קל שנאמר רכב על כרוב קל, ובשעה שהוא רוכב על כרוב קל ומניח על גביו רגל אחת ועדיין לא הניח רגלו שניה סוקר שמונה עשר אלפים עולמות בסקירא אחת ומבין ורואה באוכלסין ויודע אלו ואלו עד שהניח רגלו שניה על גביו, שנאמר (סוף יחזקאל) שמונה עשר אלף, ומנין שהוא סוקר בכל אלו בכל יום שנאמר אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלהים, יש לו מרכבות אופנים שנאמר והאופנים מלאים עינים סביב, יל"מ כסא קדוש שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו, יל"מ כס יה שנאמר כי יד על כס יה, יל"מ כסא כבוד שנאמר כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו, יל"מ כסא רם ונשא שנאמר ואראה את ה׳ יושב על כסא רם ונשא.

אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ למעלה מהן יש אחד שר גדול ונורא גבור ונכבד אלוף ונערץ ישיש ועוז, ואפפניא"ל ה׳ שמו שיש לו ששה עשר פנים ארבעה לכל צד וצד, ויש לו שמונת אלפים ושבע מאות וששים וארבע עינים כמנין שעות ימות השנה, שני אלפים ומאה ותשעים ואחד (ד׳ פעמים ב"א וקצ"א עולה ח״א ותשס״ד, עי׳ היכלות פ"ב), ושש עשרה לכל צד וצד. ואותן שתי עינים שבפניו בכל אחד ואחד ברקים מבריקות ובכל אחת לפידים בוערות ואין כל בריה יכולה להסתכל בהם שכל המסתכל בהם מיד נשרף, ורום קומתו מהלך שני אלפים וחמש מאות שנה שאין כל עין בריה יכולה לראות ואין כל פה יוכל לדבר בה וגבורות עוזו אלא מלך מלכי המלכים הקב״ה בלבדו. ולמה נקרא שמו אפפניאל מפני שהוא ממונה על האופנים והם מסורים בידו והוא עומד בכל יום ויום ומשמש ומפחד ומעדן אותם ומסדר ומסלסל את מרוצתם ומקהיל את דוכנם ומעדן את דירתם ומרוה את פנתם ומדשן את מושבם, והוא משכים ומעריב עליהם לילה ויום לרבות את תפארתם ולהגדיל את גאונם ולעשותם מהירים בשבח קוניהם, והאופנים כולם מלאים עינים ומלאים כנפים, עינים כנגד כנפים, כנפים כנגד עינים ומביניהם מבהיק אור כאור נוגה ושבעים ושתים אבני ספיר קבועין על כתר שלכל אחד ואחד, זיוו הולך בארבע רוחות ערבות גלגל חמה שזיוו הולך בארבע רוחות העולם. ולמה נקרא שמו צדקאל, מפני שזיוו דומה למראה צדק, ומקיפים להם סוכות זיו, סוכות זוהר, סוכות אור ספיר וברקת מפני מראית דמות עינים.

אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ, למעלה מהן יש צד אחד מופלא ואדיר יקר גבור ועריץ אלוף ונגיד הדור ונכבד ונחמד, וכולו מלא זיו, וכולו מלא שבח ונוגה, וכולו מלא זוהר, וכולו מלא אור, וכולו מלא יופי חמדה גדולה, דמותו כמלאכים וגופו כנשרים, זיוו כברקים תוארו כלפידים ויפיו כבזקים והודו כנחלים, הדרו כחשמלים, נוגהו כאור נוגה, מראיתו כמאור הגדול, גובהו כשבעה רקיעים, ואור עפעפיו כאור שבעתים, ואבן ספיר על ראשו כמלא עולם, כזיו עצם השמים לטוהר, וגופו מלא עינים ככוכבי השמים שאין להם חקר ואין להם תכלית, וכל עין ועין בכוכב הנוגה, ויש מהן כמאור הקטן ויש מהן כמאור הגדול, מקרסוליו ועד ארכבותיו ככוכבי הברק, ומארכבותיו ועד ירכותיו ככוכבי הנוגה, ומירכותיו ועד מתניו כמאור הלבנה, וממתניו ועד צואריו כמאור החמה, ומצוארו ועד קדקד ראשו כאור לא נעדר, וכתר שעל ראשו כזיו כסא הכבוד. שיעור של כתר מהלך חמש מאות ושתי שנים, ואין מיני זיו ואין מיני זוהר ואין מיני נוגה ואין מיני מאור בעולם שאין קבועין באותו הכתר. ואותו השר שרפיאל ה׳ שמו, מפני שהוא ממונה על השרפים ושרפי להבה מסורים בידו והוא עומד עליהם לילה ויום ומלמד להם שירה ותהלה פאר עז גאוה לפאר למלכם בכל מיני שבח וקדושה. וכמה הם שרפים ארבעה כנגד ארבע רוחות של עולם, וכמה כנפים יש להם שש כגגד ששת ימי בראשית, וכמה פנים יש להם שש עשרה פנים ארבע לכל רוח, ושיעורם של כנפים כל כנף וכנף כמלא רקיע, שיעורם של פנים כל פנים ופנים כפני מזרח מאירים, כל אחד ואחד כזיו כסא הכבוד, שאפילו חיות הקודש ואופני הוד וכרובי הדר אין יכולין להסתכל בו, שכל המסתכל בו עיניו כהות מזיו גדול שעליו. ולמה נקרא שמם שרפים מפני שהן שורפין פנקסאות של שטן, בכל יום ויום השטן יושב עם סמאל הרשע שר של רומי ועם דמואל שר של פרס וכותב עונותיהם של ישראל על פנקסאו ונותנים אותם לשרפים להכניס אותם לפני הקב״ה לאבד ישראל מן העולם והשרפים יודעין בראיה כי הקב״ה אינו רוצה שתפול אומה זו של הקב״ה ישראל, מה עושין שרפים, בכל יום ויום נוטלין אותם מיד השטן ושורפין אותם באש יוקדת שכנגד כסא רם ונשא כדי שלא יכנסו לפני הקב"ה בשעה שהוא יושב על הדין ודן את העולם כולו כאחת. אר״י א״ל מטטרון מלאך שר הפנים, למעלה מן השרפים יש שר אחד מעולה מכל השרים מופלא מכל המשרתים דבריאל ה׳ שמו שהוא ממונה על גנזי ספריו והוא מוציא ומביא דלוסקות והוא פותח ונוטל את הספרים ונותן אותם לידי הקב״ה, והקב״ה נוטלם מידו ונותן אותם לפניו לידי הסופרים לקרות בב״ד הגדול שברום ערבות רקיע בפני פמליא של מעלה. ולמה נקרא שמו דבריאל מפני שכל דבור ודבור יוצא ממנו מלאך ועומד בשירות של מלאכי השרת ואומרים שירה לפניו בשעת הגיע זמן לומר קדוש.

סדר עירין

[בית המדרש שם 180]

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון מלאך שה"פ, למעלה מכל אלו יש ארבעה שרים הגדולים עירין וקדישין שמם, רמים ונכבדים נוראים ונחמדים נפלאים ואדירים, גדולים מכל בני עליונים ואין כמותן בכל שרי העליונים ואין כערכן בכל המשרתים כולם, שכל אחד ואחד שקול כנגד כולם, ומחיצתן כנגד כסא הכבוד וזיו דמותן מעין זיו השכינה והן מפארין מפאר השכינה ומשבחין בשבח השכינה, ולא עוד אלא שהקב״ה אין עושה דבר בעולמו עד שנמלך עמהם תחלה ואח״כ עושה דבר בעולמו שנאמר בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא, עירין שנים קדישין שנים, וכיצד הן אומרים לפני הקב״ה מלמד שעיר אחד עומד לפני הקב״ה מזה וקדיש אחד עומד מזה, ולעולם הן מגביהין שפלים עד מרום והן משפילין גאים עדי ארץ, ובכל יום ויום כשהקב״ה יושב על כסא דין ודן את כל העולם כולו, וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו כל בני עליונים עומדין לפניו ביראה בפחד ורעדה, באותה שעה הקב״ה יושב כדיין על כסא הפנים, לבושו לבן כמו שלג ושער ראשו כמו צמר נקי ומעילו כולו כאור נוגה וכולו מלא צדקה כשריון, והן עירין וקדישין עומדין לפניו כשוטרין לפני השופטים, והם נושאים ונותנים בכל דבר ודבר וגומרים את הדבר שבא לפני הקב״ה בדין כענין שנאמר בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא, מהם פוסקין הדברים ומהם גוזרין בב״ד הגדול שבערבות, מהם שואלין את השאלות מלפני הגבורה ומהם גומרים את הדברים כנגד למעלה, מהם מקימים את הגזרות בארץ מתחת כענין שנאמר ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחת קרא בחיל, וכן אמר גורו אילנא וקציצו ענפוהי אתרו אפיה ובדרו אגביה. ולמה נקרא שמם עירין וקדישין שהן מקדשין את הגוף והנשמה בפולסאות שלהן ביום השלישי של דין שנאמר יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו.

אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ, שבעים שמות יש לכל אחד ואחד מהם כנגד שבעים לשונות, וכולם על שמו של הקב״ה, וכל שם ושם כתוב בעט שלהבת על כתר נהורא שעל ראשו של מלך רם ונשא, ומן כל אחד ואחד זיקוקין וברקין יוצאין ממנו, ומן כל אחד ואחד קרני זוהר מוקפין הימנו, ומן כל אחד ואחד אורות מבריקות הימנו ומן כל אחד ואחד סוכות ואהלות בינה מוקפים הימנו, שאפילו שרפים וחיות שהם גדולים מן כל בני עליונים אינם יכולים להסתכל בהן.

סדר דין

[בית המדרש שם 181]

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון מלאך שה"פ, בכל הזמן ב״ד הגדול יושבין ברום ערבות רקיע. הם השרים הגדולים שנקראים ה׳ בשמו של הקב״ה, וכמה הם השרים? שבעים ושנים שרי מלכיות שבעולם, חוץ משר העולם שהוא מדבר בשבחו של עולם לפני הקב״ה בכל יום בשעת פתיחת הספר שכל מעשה עולם כתובים בו, כענין שנאמר דינא יתיב וסיפרין פתיחו.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון מלאך שה"פ כשהקב״ה יושב על כסא הדין עומד צדק בימינו וחסד בשמאלו ואמת כנגד פניו, ובשעה שבא אדם רשע לדון לפניו יוצא מדת החסד כלפי פניו ועומד לנגדו, מיד נופל אדם על פניו, מתיראין ומזדעזעין כל מלאכי חבלה מימינו כענין שנאמר והוכן בחסד כסאו וישב עליו באמת. אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ כשפותחין לפני הקב״ה את הספר חצי אש וחצי שלהבת יוצאין מלפניו בכל רגע ורגע לעשות בהן דין רשעים וחרבו משתלפת מנרתקה שזיוה מבהיק כברק והולך מסוף העולם ועד סופו, וניצוצים יוצאים הימנו כשיעור כוכבי רקיע שנאמר ברק חרבי. אר״י א״ל מטטרון משה"פ בשעה שהקב״ה יושב על כסא דין אמת מלאכי רחמים עומדין לימינו ומלאכי שלום עומדין משמאלו ומלאכי חבלה עומדין לקראתו, סופר אחד למטה הימנו וסופר אחד למעלה הימנו ושרפי כבוד סובבים בארבע רוחות כסא הכבוד בחומות של ברקים, ואופנים סובבים להם בלפידים סביבות כסא הכבוד, וענני אש וענני לפיד מוקפין להם מימין ומשמאל, וחיות הקדש נושאות כסא הכבוד מתחתיהם, כל אחד ואחד שמונת אלפים ושבע מאות וששת אלפים פרסאות, ומתחת רגלי החיות מושכות ויוצאות שבע נהרות אש וכל נהר ונהר ארכו שלש מאות וששים וחמשת אלפים פרסאות, ארכו אין חקר ואין מספר, וכל אחד ואחד חוזר בהן כמין כיפה בארבע רוחות ערבות רקיע ונופל וכלה למעון וממעון לזבול ומזבול לשחקים ומשחקים לרקיע ומרקיע לשמים ומשמים על ראשי רשעים שבגיהנם שנאמר הנה סערת ה׳ חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון מלאך שה"פ, פרסות רגלי החיות מוקפין שבע ענני נחל, לפני ענני נחל מוקפין שבע חומות של להב, ולפניהם מוקפין שבע חומות של לפיד, ולפניהם שבע אבני אלגביש, ולפני אבני אלגביש מוקפין סביבי שלהבות, ולפני סביבי שלהבות עליות סערה, ולפני עליות סערה מוקפין חומות אש ומים, ולפני אותם מוקפין אומרים קדוש ולפניהם אומרים ברוך, ולפניהם ערפלי טהר ולפניהם מוקפין גחלי רתמים, ולפניהם מוקפין אלף מחנות אש וריבוא צבאות להבה, ובין מחנה למחנה ובין צבא לצבא ערפל מוקף ביניהם כדי שלא ישרפו באש.

סדר מחנות

[ביה המדרש שם 183]

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון מלאך שר הפנים, ארבע מאות ותשעים וששת אלפים רבבות מחנות יש להקב״ה ברום ערבות רקיע, וכל מחנה ומחנה ארבע מאות ותשעים וששת אלפים מלאכים, וכל מלאך ומלאך רום קומתו כים הגדול ומראה דמותו כמראה ברק ועיניהם כלפידי אש וזרועותיהם ומרגלותם כעין נחושת קלל. ושרי החיל עומדים בראש כל שורה ושורה, ויש מהם אומרים קדוש ויש מהם אומרים ברוך, ויש מהם רצים בשליחות, יש מהם עומדים בשמשות כענין שנאמר אלף אלפין ישמשוניה ורבוא רבוון קדמוהי יקומון דינא יתיב וספרין פתיחו. ובשעה שהגיע זמן לומר קדוש בתחלה רוח סערה יוצא מלפני הקב״ה ונופלת במחנה שכינה, ויהי סער גדול ביניהם שנאמר הנה סערת ה׳ חימה יצאה וסער מתחולל, באותה שעה אלף אלפים מהם נעשים, לפידים אומרים אמן, לוחשים אומרים אמן, להבים א״א, זכרים א״א, נקבות א״א, אש דולקים א״א, מלאכי שלהבת א״א, זיקוקין זוקקין א״א, חשמלי אור א״א, שמקבלין עול מלכות רם ונשא יוצר כלם, ביראה ברתת בזיע בזעם וחלחלה בפחד ורעד, ואח״כ מחזירין למדתן הראשונה להיות יראת מלכם לפניהם כל שעה ושעה כדי שיכונו לבם לומר שירה בכל שעה שנאמר וקרא זה אל זה ואמר קדוש.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון משה"פ בשעה שמלאכי השרת מבקשין לומר שירה עולה נהר דינור בכמה אלף אלפים ורבוא רבבות כח גבורות אש ומושך ועובר מתחת כסא הכבוד בין מחנות מלאכי השרת וגדודי ערבות, וכל מלאכי השרת יורדין תחלה בנהר דינור וטובלין את עצמם באש של נהר דינור, ומטבילין את לשונם ואת פיהם שבעה פעמים בנהר דינור, ואח״כ עולין ולובשין לבוש חשמל ועומדין בארבע שורות כנגד כסא הכבוד בכל רקיע ורקיע.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון משה"פ (מלאך שר הפנים), בשבעה היכלות עומדים ארבע מרכבות שבעה ולפני כל אחד ואחד עומדים ארבע מחנות שכינה, ובין מחנה למחנה מושך ועובר נהר של אש ובין נהר לנהר מוקפים ערפלי טהר ובין כל אחד ואחד עומדים עמודי גפרית, ובין עמוד לעמוד מקיפין ועומדין גלגלי שלהבת, ובין גלגל לגלגל מקיפין שביבי לפיד, ובין שביב לשביב מקיפין אוצרי ברקים, אחרי אוצרי ברקים מקיפין כנפי סופה גנזי סערה רוחות קולות רעמים זיקים, אחר זיקים מקיפין זועות.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון משה"פ, בשעה שמלאכי השרת אומרים קדוש כל עמודי רקיעים ואדניה מתרופפים ושערי היכלות וערבות רקיע מתרעשין ויסודי תבל ושחקים מזדעזעין וחדרי מעון והיכלי מכון מתחוללים וכל סתרי רקיע מזלות וכוכבים נבהלים וגלגל חמה וגלגל לבנה נחפזין ונסים ממסילותם ורצין לאחוריהם שנים עשר אלפים פרסאות, ומבקשות להשליך עצמם מן השמים מפני רעמת קולם ורעש רוממותם וזיקוקים שיוצאים מפיהם שנאמר קול רעמך בגלגל האירו וגו׳, עד שקורא להם שר העולם ואומר להם שתקו במקומכם ואל תתיראו שמלאכי השרת אומרים שירה לפני הקב״ה שנאמר ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון משה"פ, כשמלאכי השרת אומרים קדוש כל שמות המפורשות חקוקות בעט שלהבת על כסא הכבוד מפריחות כנשרים בשש עשרה כנפים ומקיפות וסובבות את הקב״ה בארבע רוחות מקום שכינתו, ומלאכי הצבא ומשרתי להבה ואופני גבורה וכרובי שכינה וחיות הקדש ושרפים ואראלים וטפסרים וגדודי אש אוכלה ומערכות לפיד וצבאות להט ושרי קדושים ושרי כתרים לבושי מלכות עוטפי כבוד אדיר ותפארת, אוזרי אדרת חוגרי גיאות, נופלים על פניהם שלש פעמים ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

אמר רבי ישמעאל א"ל מטטרון משה"פ, בשעה שמלאכי השרת אומרים קדוש כתיקונו לפני הקב״ה יוצאין משרתי כסאו בשמחה רבה מתחת כסא הכבוד וכל אחד ואחד בידיהם אלף אלפים ורבוא רבבות כתרים של כוכבים מעין מראה זיו כוכב נוגה וקושרין אותן למלאכי השרת לשרים הגדולים, אותן שאומרים קדוש שלשה כתרים, אחד על שם שאומרים קדוש ואחד ע״ש שאומרים קדוש קדוש, ואחד ע״ש שאומרים קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות, ובזמן שאין אומרים קדוש כתיקונו אש אוכלת יוצאת מלפני אצבעו הקטנה של הקב״ה ונופלת בתוך מערכותיו ומתחלקת לארבע מאות תשעים וששה אלפים ריבואות חלקים, כנגד ארבע מחנות מלאכי השרת, ואוכלות אותן בבת אחת שנאמר אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו, ואח״כ פותח הקב״ה את פיו ודובר דבר אחד ובורא תחתיהם כמותם חדשים, ועומדים כל אחד ואחד בשירה לפני כסא כבודו ואומרים קדוש שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון משה"פ, בא ואראך אותיות שנבראו בהן שמים וארץ, אותיות שנבראו בהן ימים ונהרות, אותיות שנבראו בהן כוכבים ומזלות, אופן הלבנה וגלגל החמה כסיל וכימה וכל מיני מאורות רקיע, אותיות שנבראו בהן מלאכי השרת, אותיות שנבראו בהן שרפים וחיות, אותיות שנבראו בהן כסא הכבוד וגלגלי המרכבה, אותיות שנבראו בהן כל צרכי עולם, אותיות שנבראו בהן חכמה ובינה דעה והשכל ענוה וישרות שבהן מתקיימין כל העולם כולו, והלכתי אצלו ותפשני בידו והעלני בכנפיו והראני אותן האותיות כולן שהן חקוקין בעט שלהבת על כסא הכבוד וזיקין וברקים יוצאין מהם ומכסין את כל חדרי הערבות.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון משה"פ, בא ואראך איפה תלויים ברום המים, ואיפה אש לוהטת בתוך אבני אלגביש, ואיפה רעמים מרעימים בתוך מרומי עליון ואיפה להבה תלהט בתוך אש יוקדת, ואיפה קול משמיע ברעם וברעש, והלכתי ותפשני בידו והעלני בכנפיו והראני את כולם, וראיתי מים תלויים ברום ערבות רקיע בשם י"ה אהי"ה אשר אהי"ה, מהם יורדין גשמים ומרוים פני תבל שנאמר מפרי מעשיך תשבע הארץ. וראיתי אש ושלג ואבני ברד מתלקחות אלו בתוך אלו ואינן נזוקין בשם א"ש אוכל"ה שנאמר כי ה׳ אלהיך אש אוכלה וגו׳. וראיתי ברקים שהם מבריקים בתוך להבי אש ואינן נזוקין בשם י"ה הוי"ה צו"ר עולמי"ם שנאמר כי ביה ה׳ צור עולמים, וראיתי רעמים וקולות שמרעישים בתוך להבי אש ואינן נזוקין בשם י"ד ע"ל כ"ס י"ה שנאמר כי יד על כס יה וגו׳. וראיתי נהרי אש בתוך נהרי מים ונהרי מים בתוך נהרי אש ואינן נזוקין בשם עוש"ה שלו"ם במרומי"ו שהוא עושה שלום בין אש למים ובין רוח לענן ובין זעם לזיקים.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון משה״פ, בא ואראך נשמתן של צדיקים שנבראו [בגופים] וחזרו, ונשמתן של צדיקים שעדיין לא נבראו. והעלני אצלו ותפשני בידו והוליכני אצל כסא הכבוד והראני אותן הנשמות שנבראו וחזרו להן, שהן מפורחות למעלה מכסא הכבוד לפני הקב״ה. ואח״כ הלכתי ודרשתי את הפסוק הזה שמצאתי בענין כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי, אלו נשמות של צדיקים שעדיין לא נבראו בגוף.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון משה"פ, בא ואראך נשמתן של רשעים היאך הן יורדין ונשמתן של בינונים היאך הן עומדין, ואמר נשמתן של רשעים יורדות לשאול ע״י שני מלאכי חבלה ואלו הן זעפיא"ל וסמכיא"ל, סמכיאל הוא על נשמתן של בינונים כדי לסומכן ולטהרן מחטא ברוב רחמיו של מקום, זעפיאל הוא על נשמתן של רשעים כדי להורידן מלפני הקב״ה מדין השכינה לשאול לדונן באש בגיהנם במקלות של גחלים, והלכתי אצלו ותפשני בידו והראני את כל באצבעות ידיו, וראיתי דמות מראה פניהם כבני אדם וגופן כנשרים, ולא עוד אלא שזיו דמות של בינונים דומין כירקות מפני מעשיהם שיש בהן דופי עד שיטהרו מעונם באש, וזיו דמות נשמתן של רשעים כשולי קדירה מפני רוב מעשיהם הרעים, וראיתי נשמתן של אבות העולם אברהם יצחק ויעקב ושאר צדיקים כשמעמידין אותם מקבריהם ועולין לרקיע ומתפללין לפני הקב"ה, ואומרים בתפלה רבש״ע עד מתי אתה יושב על כסא כאבל שהוא יושב בימי אבלו וימינך לאחוריך ואי אתה גואל את בניך ומגלה את מלכותך בעולם, ואי אתה מרחם על בניך שמשמשין כעבדים בין או״ה, ועל ימינך שהיא לאחוריך שבה נטית וטפחת שמים ושמי השמים אי אתה חומל. באותה שעה משיב הקב״ה לכל אחד ואחד מהם בלבד ואומר מפני רשעים הללו שחטאו לפני כך וכך כשעוו לפני כך וכך וכשפשעו לפני כך וכך והיאך אני יכול להושיע את בני מבין האומות ולגלות מלכותי בעולם לעיני הגוים להושיע את ימיני הגדולה הנופלת ומפלת על ידם? באותה שעה קורא אותי ואומר לי מטטרון עבדי: טול את הספרים וקרוא את מעשיהם, ונמצאים שלשים ושש כריתות שכל רשע ורשע עברן, ועוד שעברו על כל אותיות של תורה שנאמר וכל ישראל עברו תורתך, על תורתך לא נאמר אלא תורתך שעברו מאל"ף ועד תי"ו, על שלשים ושש כריתות בכל אות ואות. מיד בכה אברהם בפני עצמו יצחק בפני עצמו יעקב בפני עצמו, ואח״כ אמר להם הקב״ה אברהם אוהבי יצחק בחירי יעקב בכורי עכשיו איני יכול להושיען מבין אומות העולם. ומיד בא מיכאל שרם של ישראל צווח ובוכה בקול גדול כמה שנאמר למה ה׳ תעמוד מרחוק.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון משה"פ, בא ואראך פרגוד של מקום שהוא פרוסה לפני הקב״ה שכל דורי דורות העולם וכל מעשי דורות העולם בין שעשו ובין שעושין עד סוף כל הדורות חקוקין בו, והלכתי והראני באצבעות ידיו כאב שהורה לבנו אותיות של תורה, וראיתי דור ודור ורוזניהם דור ודור וראשיהם ורועיהם, דור ודור ושוטריהם ונוגשיהם וסורקיהם ופקידיהם ושופטיהם ושוטריהם ומלמדיהם ועוזריהם וחסידיהם ונגידיהם והוריהם וחכמיהם וראשי מדרשיהם וראשי ישיבותיהם, דור דור וקציניהם ונשיאיהם ואלופיהם, דור ודור וזקניהם, דור ודור ומנהיגיהם, וראיתי אדם ודורו מחשבותיהם ומעשיהם, מתושלח ודורו מחשבותיהם ומעשיהם, נח ודור המבול מחשבותיהם ומעשיהם, שם ודורו מחשבותיהם ומעשיהם, נמרוד ודור הפלגה מחשבותיהם ומעשיהם, אברהם ודורו מחשבותיהם ומעשיהם, יצחק ודורו מחשבותיהם ומעשיהם, יעקב ודורו מחשבותיהם ומעשיהם, יוסף ודורו מחשבותיהם ומעשיהם, שבטים ודורן מחשבותיהם ומעשיהם, עמרם ודורו מחשבותיהם ומעשיהם, משה ודורו מחשבותיהם ומעשיהם, אהרן ודורו מחשבותיהם ומעשיהם, מרים ודורה וכו' עלי ודורו וכו׳ אלקנה ודורו וכו' שמואל ודורו וכו׳, שאול ודורו וכו' דוד ודורו וכו׳ שלמה ודורו וכו', מלכי יהודה ודורן וכו׳ מלכי ישראל ודורן וכו׳ מלכי אומות העולם ודורן וכו׳, רוזני ישראל וכו׳, אלופי ישראל וכו׳, אלופי או״ה וכו׳ עשירי ישראל וכו׳ עשירי או״ה וכו', חכמי ישראל וכו׳ חכמי או״ה וכו׳, נשיאי ישראל וכו׳ נשיאי או״ה וכו׳, ראשי ישיבות ישראל וכו' ראשי או״ה וכו׳, אנשי שם מישראל וכו׳, אנשי שם מאו״ה וכו', דייני ישראל וכו׳ דייני או״ה וכו׳, מלמדי תינוקות ישראל וכו׳, מלמדי תינוקות מאו״ה, מליצי ישראל וכו׳ מליצי או"ה וכו׳, נביאי ישראל וכו׳ נביאי או״ה וכו׳, וכל קרב ומלחמה שאו״ה עושין עם ישראל בימי מלכותם. וראיתי משיח בן יוסף ודורו וכל מעשיהם שעושין שם או״ה, וראיתי משיח בן דוד ודורו וכל קרב ומלחמת מעשיהם ומפעלותיהם שהן עושין עם ישראל בין לטובה בין לרעה, וראיתי את כל קרבות ומלחמות שגוג ומגוג עושין לימות המשיח, וכל מה שהקב״ה עושה עמהם לעתיד לבא, ושם פרנסי הדור וכל מעשי הדור בין שבישראל בין שבאו"ה. בין שעשו בין שעושין לעתיד לבא, עד דורי דורות עד סוף, כולם חקוקין על פרגוד של מקום, ואני ראיתי בעיני את כולם ולבסוף שראיתי פתחתי פי ואמרתי בשבחו של מקום באשר דבר המלך שלטון וגו׳ שומר מצוה לא ידע דבר רע וגו' ואומר מה רבו מעשיך ה', ואומר מה גדלו מעשיך ה׳.

אר״י א״ל מטטרון משה"פ, רוחן של כוכבים שעמוקים ברקיע, וכל לילה ולילה באומר של מקום היכן הם הולכים והיכן הם עומדים, הלכתי אצלו ותפשני בידו והראני את כולם באצבעות ידיו והן כניצוצי שלהבת מרכבות של מקום, מה עשה מטטרון מש״ה באותה שעה, הכה כפו על כפו והפריח את כולן ממקומן, מיד פרחו ממקומן בכנפי שלהבת וגלו וכסו בארבע רוחות כסא מרכבה, והגיד לי כל אחד ואחד את שמותם ואת כנוים שנאמר מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא, מלמד שהניח הקב״ה לכל כוכב וכוכב שם, וכולם נכנסין במנין על ידי רהטיאל המלאך ברקיע השמים לשמש את העולם, ויוצאין במנין לקלס את הקב״ה בשירים ובתשבחות, כענין שנאמר השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע, ולעתיד לבוא הקב״ה מחדשן שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך, והן פותחין את פיהם ואומרים שירה, ומה שירה אומרים שנאמר כי אראה שמיך וגו׳.

אר״י א"ל מטטרון, בא ואראך נשמתן ורוחן של משרתים שגופן נשרפים מאשו של מקום שהן יוצאין מאצבעו הקטנה והם נעשים גחלים של אש בתוך נהר דינור ורוחן ונשמתן עומדין אחורי השכינה. כל זמן שמלאכי השרת אומרים שירה שלא בזמנה ושלא כראוי ושלא כהוגן הרי הן נשרפין ולוהטין באש של קוניהן ובלהב של בוראיהן במקומן, ורוח סערה מנשבת עליהן ומשלכת אותן לנהר דינור ונעשין שם הרי הרים של גחלת, ורוחן ונשמתן חוזרות לבוראן ועומדין כלן אחר קוניהן. והלכתי אצלו ותפשני בידו והראני את כולן נשמתן של מלאכים ורוחן של משרתים שהן עומדות אחר השכינה, מיד עברה סערה וחומות של אש מקיפות להן, באותה שעה פתח לי מטטרון שערי חומות של אש שהן עומדות בתוכן אחר השכינה ומיד נשאתי את עיני וראיתי אותן דמות כל אחד ואחד בדמותן של מלאכים וכנפיהם כעוף מעשה שלהבת מפעלות אש יוקדת. באותה שעה פתחתי את פי בשבחו של מקום ואמרתי גדולים מעשי ה׳ וגו׳.

אמר רבי ישמעאל א״ל מטטרון משה"פ, בא וראה יד ימינו שהיא נשלחת לאחור מפני חרבן ביהמ״ק, שכל מיני זיו מאורות מובהקות ממנה שבה נבראו תשע מאות וחמשים וחמשה רקיעין, שאפילו שרפים ואופנים אינן רשאין להסתכל בה עד הגעת יום תשועה לעתיד לבא, והלכתי אצלו ותפשני בידו והעלני בכנפיו והראני אותה וכל מיני שבח רינה ותהלה שאין הפה יכולה לומר שבחה, ואין עין יכולה להסתכל בה מפני רבותה ותושבחתה ויקרה וכבודה ותפארתה, אלא שכל נשמתן של צדיקים שהן זוכין ורואין בשמחתה של ירושלם הן עומדות אצלה ומקלסות לפניה ומבקשות רחמים מלפניה ואומרין שלש פעמים בכל יום עורי עורי לבשי עוז זרוע ה' עורי וגו', וכענין מוליך לימין משה זרוע תפארתו, באותה שעה היתה בוכה ימינו של הקב״ה ומושכות ויוצאות חמשה נהרות של דמעות מחמש אצבעותיה ונופלות לתוך ים הגדול ומרעישות את העולם כענין שנאמר רוע התרועעה ארץ פור התפוררה ארץ נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה, הרי חמש פעמים כנגד חמש אצבעותיה של ימינו הגדולה. וכשרואה הקב"ה כי אין צדיק בדור ואין חסיד בארץ ואין צדקה בידי אדם, ואין איש כמשה ואין מפגיע כשמואל שיבקש רחמים מלפני המקום על התשועה שיחזיר אותה לפניו לעשות בה תשועה לישראל, מיד זוכר הקב״ה צדקתו וחסדו ורחמיו של עצמו ומושיע לעצמו את זרועו הגדולה ותסמוך לו כל צדקתו, כענין שנאמר וירא כי אין איש וגו׳ ותושע לו זרועו וגו', אין איש כמשה שהיה מבקש רחמים כמה פעמים במדבר על ישראל ובטל את הגזרות מעל ישראל, וכי אין מפגיע כשמואל שפגע בהקב״ה וענה וקרא לו ועשה לו הקב״ה רצונו אפילו שלא כראוי, כענין שנאמר הלא קציר חטים היום אקרא אל ה׳ וגו'. ולא עוד אלא שנזדווג לו למשה שנאמר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו וגו'. ואומר אם יעמוד משה ושמואל לפני וגו'. ותושע לו זרועו, אמר הקב״ה באותה שעה עד אימתי אצפה לבני לעשות בצדקתן תשועה לזרועי אני בשבילי ובשביל צדקתי וזכותי אושיע את זרועי ואציל את בני מבין אומות העולם, שנאמר למעני אעשה כי איך אוחיל. באותה שעה מגלה הקב״ה בעולם זרועו הגדולה ומראה לה לאו״ה, שארכה כארכו של עולם מסוף העולם ועד סופו ורחבה כרחבו של עולם ותואר זיוה כזוהר השמש בגבורתו בתקופת תמוז, מיד ישראל נגאלים מביניהם, ונראה להם משיח שיעלה אותם מארבע רוחות העולם, ואין או״ה יושבים עמהם, שנאמר חשף ה' זרוע קדשו לעיני כל העמים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו, ה׳ בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, ונאמר והיה ה׳ למלך על כל הארץ וגו׳ (הסופר הוסיף כאן על שמותיו של הקב"ה ממדרש אלפא ביתא דר"ע, ע״ע עקיבא).

תם ונשלם שלב״ע

תוכן העניינים

אוצר מדרשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה