אוצר מדרשים· הרב יהודה דוד אייזנשטיין
מדרש גלית הפלשתי
הקדמה
גלית הפלשתי: המדרש הזה יסודו בארמית בסנהדרין צ"ה ע"א: יומא חד נפק לשכור (לכפר) בזאי אתא שטן ואדמי לי כטביא (צבי) וכו׳ ונעתק לעברית בכמה שנוים ובפרט בתחלתו, כי לפי המסופר באגדת התלמוד קרה המאורע הזה לדוד לכפרת עונו שעל ידו נהרגו הכהנים בנוב ונטרד דואג האדומי ונהרגו שאול ושלשת בניו, וא״ל הקב״ה רצונך יכלו זרעך או תמסר ביד אויב? אמר לפניו רבש״ע מוטב אמסר ביד אויב ולא יכלו זרעי ונמסר ביד ישבי בנוב. אבל בהעתקה העברית נענש דוד על שהתגאה יותר מדאי בגבורתו ולא ידע כי הגבורה באה לו מאת ה'.
מדרש גלית הפלשתי הוא חלק מהמדרש אל יתהלל שנדפס פה בשתי נוסחאות, ובו נכללו שלמה דוד וקרח, שכל אחד התגאה בתכונתו זה בחכמתו זה בגבורתו וזה בעשרו וכלם נענשו. יעלינעק הדפיס מדרש גולית (גלית) הפלשתי מכ״י שאלוניקי שנמצא באוקספורד בבית המדרש חדר ד' וזו נוסחתו:
מדרש גלית הפלשתי
כתיב אל יתהלל גבור בגבורתו זה נאמר על דוד המלך. אמרו כשהיה דוד נלחם היה זורק והורג שמונה מאות איש בזריקה אחת, והוא שולף את חרבו על שלש מאות איש בפעם אחת. כיון שראה דוד כך היה מתגאה ואמר אין כמותי בעולם ואחרי לא יהיה כמוני, אמר לו הקב״ה אל תתגאה בגבורה אתה מנינא (?). ועכשיו תראה שלא מגבורתך היא. מה עשה לו הקב"ה זימן לו צבי אחד עורק לפניו, והיה יושב אבישי אצלו, הלך דוד ואבישי אחריו עד שהלכו יותר מדאי אחרי הצבי, והתעו בדרך ונפל שרוך נעל של אבישי, בין כך ובין כך שהיה קושר אותו הלך דוד עד שראה מגדל יפה, הלך ונכנס בה וראה טפילה אחת אם גלית הפלשתי והיא יושבת וטווה בפלך, והיא הכירתו שזה הוא שהרג את בנה גלית הפלשתי והוא לא הכירה. הלכה ופסקה חוט שלה, אמרה בני תושיט לי פלך שלי, אמר לה לחייך מרתי. כשסמך ליקח אותו הפלך מיד טמנה אותו בכפה, ותשם אותו תחת כרעי המטה שהיא יושבת עליה כדי לשבור לו כל איבריו. מיד הראה לו הקב״ה לדוד שאין לפניו לא שכחה ולא משא פנים והזמין תחתיו פח אחד שנפל בה, וכשבא אחיו של גלית הפלשתי מיד הלכה אמו לקראתו ותאמר לו יודע אתה בני מה לקחתי, אמר לה לא. אמרה הרי לקחתי דוד שהרג אחיך. אמר לה אמי מה עשית מאותו רשע תתן לי ואהרגנו, אמרה לך ותראהו תחת כרעי המטה ששברתי לו כל עצמותיו, והלך וראה אותו יושב בפח. כיון שראה כך אמר לאמו חי הוא, הלך ולקח חנית שלו והלך בחול וישם אותו חנית בקרקע, וחרבו (להב החנית) כנגד השמים כדי לקבלו בחניתו, הלך ולקח דוד וזרקו כלפי מעלה וחניתו תחתיו, והקב״ה העמידו באויר. בין כך ובין כך בא אבישי וראה כל המעשה, הלך אצל אחיו של גלית הפלשתי ואמר לו תן לי חניתך ואהרגנו, א"ל תקח אותו, כיון שלקחו הלך אבישי והרג אותו רשע. אז מיד נפל דוד, וחזרו למקומם. אז אמרו אי הגבורה? לא שלו היא אלא של הקב״ה, והיינו דכתיב ויעזור אבישי את דוד ויך את הפלשתי.
סליק מדרש של גלית הפלשתי