אוצר מדרשים· הרב יהודה דוד אייזנשטיין
דרשות ר' בנאה
הקדמה
דרשת ר׳ בנאה: הדפיסו רח״ם הורוויץ בבית עקד האגדות חוברת ב', ע״פ כ״י די רוסי סי' 1240 משנת ל' לאלף השישי (1270) ונוסחא שניה מכ״י די רוסי סי׳ 541, ונקרא המדרש דרשת ר׳ בנאה ע"ש תחילתו דרש ר' בנאה.
הדרשה מיוסדת על הפסוק ה׳ בקר תשמע קולי, ותוכנה כי הגוים מבזים את ישראל בגלות ובכ"ז מחכים לגאולתם. בנוסחא ב' נזכרת דרשת ר' בנאה באמצע המדרש מבלי זכרון שמו, ובתחילתו דרשה אחרת על אברהם אבינו שהכיר את בוראו בהיותו בן שלש שנים ועל שנוי שמו ושם אשתו, ועוד איזה דברים נספחים שאין להם שייכות לדרשת ר' בנאה.
ר' בנאה היה אחד מהתנאים האחרונים בא"י ורבו של ר' יוחנן. הוא היה מפורסם בחסידותו והיה מציין המערות של הקברות (ב״ב נ״ז:), ובית מדרשו נקרא על שמו (ירוש' שבת פ״ב ג׳). ע״ע בנאה באוצר ישראל.
פרק א
דרשת ר׳ בנאה
[בית עקד האגדות חוברת ב׳]
דרש ר' בנאה מאי דכתיב ה׳ בקר תשמע קולי (תהלים ה' ד') אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה בשכר תפילה תשמע קולי והושיעני מבין אומות העולם שמבזין אותי ומחרפין אותי בכל יום ויום ואומרין לי עזבן בידינו וכל שאתם מתפללין אינו אלא לשוא, שהרי עברו כמה דורות ולא הושיע אתכם מבינינו. ברצונך תשוב ותרחם עלי והושיעני מביניהם ופדני מידיהם. בשעה שאני ממלכת ומיחדת אותו והן מכעיסין לפניו ומשתחוים לחמה הקב״ה אומר להם (לישראל) בתי! אני מכין ליך העולם הבא, ועתיד אני להמליכך על כל באי העולם, ועתידין כל מלכי העולם להיות משרתים לך כעבדים ושרותיהם מניקותיך, לעולם ילחכו עפר כפות רגליך שנאמר והיו מלכים אומניך וגו׳ (ישעיה מ״ט כ״ג). ועתיד אני להבהיק זיוך כזיו החמה, ועליהם אמר שלמה מי זאת הנשקפת כמו שחר וגו׳ (שה״ש ו׳ י׳) זו כנסת ישראל שמצפה לעמוד השחר ואומרת מתי תעלה השחר ואקדש להקב״ה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואמליכנו בכל יום על מעשה ידיו. יפה כלבנה, זו כנסת ישראל שמצפה ללבנה ואומרת מתי יהיה ראש חדש ואראה חדשה ואקדש את החדש בבית דין ואתן שבחות והודאות. ועתיד הקב״ה להבהיק את זיון כזיו הלבנה. ברה כחמה, אלו הצדיקים שבישראל שמחשיכין על דברי תורה בעוה״ז ועתיד הקב״ה להבהיק זיון כזיו החמה. דרש ר׳ יהודה ברבי אלעאי מאי דכתיב ברן יחד כוכבי בקר וירעו כל בני אלהים (איוב ל״ח ז׳), אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבש"ע מפני מה אין אנו אומרים שירה למעלה קודם שיאמרו ישראל למטה? והקב״ה אומר להם האיך אתם אומרים לפני קודם שיאמר ישראל וישראל דרים בארץ והם ילודי נשים ויצר הרע שולטת ביניהם אע״פ כן כובשין את יצרן ומייחדין וממליכין אותי בכל יום ויום ומצפים הם למלכותי ולראות בנין ביתי, ואומרים בכל יום בונה ירושלם נדחי ישראל יכנס אמן במהרה בימינו.
ארבע גזירות גזר משה על ישראל ובאו ארבעה נביאים ובטלו אותן, משה אמר וישכון ישראל בטח (דברים ל״ג כ״ח), בא עמוס וביטלה, מי יקום יעקב כי קטן הוא וכתיב נחם ה' על זאת וגו' (עמוס ז׳). משה אמר ובגוים ההם לא הרגיע (דברים כ״ח ס"ה), בא ירמיה וביטלה ואמר הלך להרגיע ישראל (ירמיה ל״א ב'). משה אמר פוקד עון אבות (שמות כ') בא יחזקאל וביטלה ואמר הנפש החטאת היא תמות (יחזקאל י״ח). משה אמר ואבדתם בגוים (ויקרא כ״ו ל״ח) בא ישעיה וביטלה שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וגו' (ישעיה כ״ז י״ג).
סליק.
נוסחא אחרת של דרשת ר' בנאה
[כתיב] עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כ״ו ה'), עקב מנין שני אברהם (קע׳׳ב) חוץ משלש שנים שלא הכיר את בוראו. אשה טובה עטרת בעלה (משלי י״ב ד') זו שרה אמנו. יו״ד שנטל ממנה היכן הלך? פליגי בה תרי אמוראי חד אמר נחלק לשנים והוסיפו על שמו של אברהם ה' חצי יו״ד הניטל משרה, ונשאר לה ה', ונתגדל אברהם ממנה והיא לא חסרה כלום, לקיים בה אשה טובה עטרת בעלה. וחד אמר היו״ד ניתן ליהושע שנאמר ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע (במדבר ל״ז ט״ז) אמר לו יה יושיעך מעצת מרגלים. יצחק על שמו נקרא, יו״ד כנגד י' נסיונות, צ׳ כנגר שני שרה כשנולד יצחק, ח׳ כנגד שמונה ימים שנימול, ק׳ כנגד שני אברהם בהולידו אותו. יעקב על שמו נקרא, י' כנגד נדרו שאמר העשירי יהיה קודש (ויקרא כ״ז ל״ב), שהוציא העשירי מבניו, לאחר שהוציא הבכורות והיה לוי העשירי והוא קודש לה', ע׳ כנגד שבעים נפש שירדו למצרים, ק' כנגד אותיות שנתברך בהם, הוציא השם מהם נשתיירו מאה, ב׳ כנגד שני מלאכים עולים ויורדים. כתב שבלוחות שש מאות ושלש עשרה אותיות מאנכי עד לרעך, והן הם שש מאות ושש עשרה מצוות שמצטרפות לכל התורה כולה וכולם ניתנו למשה: תורה, מקרא ומשנה, תלמוד וחוקים ומשפטים, הלכות ואגדות, מצוות ועדות. תור״ה בגימטריא שש מאות ואחת עשרה שנתנו למשה בסיני, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום. נפחתו מחשבון [תרי״ג כנגד] תורה שנים, שנים כנגד תורה יראה שאין לך בכל המדות גדולה מיראה שאין הקב"ה חפץ אלא יראה שנאמר ועתה ישראל מה ה׳ שואל מעמך כי אם ליראה (דברים י' י״ב), ירא״ה בגימטריא שש מאות ואחד עשר [נפחתו] להו תרי ענוה וחכמה, דאמר מר אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד, וכנגדו ברית מילה, ברית בגימטריא שש מאות ותרי [עשר] והוא תורה.
ה׳ בוקר תשמע קולי (תהלים ה׳ ד׳) אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע בשכר תפילה תשמע קולי ותושיעני מבין האומות שמאבדין ושמבזין אותי בכל יום, ואמרין אלהיך עזביך בידינו וכל מה שאתה מתפלל שוא הוא, שהרי עברו כמה שנים ודורות שלא הושיעך מבינינו. יהי רצונך שתרחם עלי ופדני מביניהם והסתכל בשעה שאני מייחדך והן מכעיסין אותך ומשתחוים לחמה. והקב״ה אמר לה בתי! הריני מכין לך העולם הבא לעתיד לבא להמליכך לכל באי עולם, ועתידין מלכי האומות לשרתך שנאמר והיו מלכים אומניך (ישעיה מ״ט), ועתיד אני להבהיק זיוך כחמה, וע״ז נאמר מי זאת הנשקפה כמו שחר (שה״ש ו' י') זו כנסת ישראל, ואקדש להקב"ה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואמליכנו במעשה ידיו. יפה בלבנה זו כנסת ישראל שמצפה ואומרת מתי יהיה ראש חודש ואראה הלבנה ואקדש החודש ואתן שבחות להקב״ה. ועתיד הקב״ה להבהיק זיום כלבנה. ברה כחמה, אלו צדיקים שמחשכין עיניהם על דברי תורה. איומה כנדגלות, אלו ישראל שמאיימין עליהם האומות והם מתקבצים דגלים ועוסקים בתורה, ועתידין שיאהב אותו הקב"ה שנאמר ודגלו עלי אהבה (שם ב׳ ד). ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו בני אלהים (איוב ל״ח ז'), אמרו מלאכי השרת רבש"ע מפני מה אין אנו אומרים שירה עד שיאמרו ישראל שירה למטה? אמר להם הקב״ה וכי תאמרו שירה קודם שיאמרו ישראל, והלא הם ילודי אשה ודרין בארץ ויצר הרע שולט בהן ואעפ״כ כובשין יצרן וממליכין אותי בכל יום ומצפין למלכות ולראות בנין ביתי ואומרים בכל יום בונה ירושלם וגו' (תהלים קמ״ז ב').