פרק ג - דין ברכת אשר יצר
א. גם הנשים חייבות בברכת אשר יצר שנתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה. ותברכנה מיד אחר הניגוב. וכן עליהן לחנך את הקטנים שיטלו ידיהם אחר שעשו צרכיהם, ויברכו ברכת אשר יצר. א)
ב. העושה צרכיה, בין גדולים בין קטנים, ושכחה לברך מיד ברכת "אשר יצר", אם נזכרה תוך שיעור פרסה [דהיינו שבעים ושתים דקות], תברך אשר יצר, ואם לאו לא תברך. ואם נתעוררה שוב לנקביה בתוך השיעור הנ"ל לא תברך "אשר יצר" עד לאחר שתתפנה. ב)