פרק ד' - איסור הטלויזיה ואסונה · ז. הרס שלום הבית
הַהֶרֶס הַגָדוֹל בִּשְׁלוֹם הַבַּיִת אַף הוּא נִמְשָׁךְ מִמַכְשִׁיר זֶה.
הִתְקַשְׁרָה אֵלַי אִשָׁה בּוֹכָה בִּדְמָעוֹת עִם כְּאֵב עָמֹק, וְזָעֲקָה אֵלַי בְּמַר לִבָּהּ שֶׁאֲשׂוֹחַח עִם בַּעְלָהּ שֶׁיְּסַלֵק אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה מֵהַבַּיִת. אֵיךְ שֶׁהוּא בָּא מֵהַבַּיִת - מְסַפֶּרֶת אוֹתהּ אִשָׁה - מְרְתָּק הוּא לְתָכְנִיּוֹת. שׁוֹנוֹת, אֵינוֹ מְשׂוֹחֵחַ אִתִּי, אֵינוֹ מַבִּיט בִּי. אֲנִי חַסְרַת תְּשׂוּמֶת לֵב מִמֶנוּ בְּאֹפֶן מְשַׁוֵּעַ, תָּר הוּא אַחַר עֵינָיו לִרְאוֹת דְּבָרִים נוֹרָאִים, לִבִּי נִצְבָּט בְּקִרְבִּי וְנַפְשִׁי מַמָשׁ סוֹלֶדֶת - בְּתוֹר אִשָׁה חִלוֹנִית - מִמַרְאוֹת הַזְּוָעָה שֶׁהוּא מִתְעַנֵג עֲלֵיהֶם, וְאֵין אֲנִי חֲשׁוּבָה אֶצְלוֹ אֶלָא כִּמְשָׁרֶתֶת הַחַיֶּבֶת לְשָׁרְתוֹ. מַכְשִׁיר זֶה מְנַתֵּק אֶת הַקֶשֶׁר בֵּינֵינוּ, וְכֵן בֵּינֵינוּ לְבֵין יְלָדֵינוּ, מֵחֹסֶר סַבְלָנוּת אֵלַי וְאֶל הַיְלָדִים. 'אַל תַּפְרִיעוּ לִי', 'תִּהְיוּ בְּשֶׁקֶט', מְחַפֵּשׁ רַק אֶת מִלוּי רְצוֹנוֹ, וַחֲסַר רֶגֶשׁ לִרְצוֹנֵנוּ.