אור ברסלב
אוהליך יעקב פרק ב' - שלום בית › כד. אל יהיו גירושין קלים בעיניך

אוהליך יעקב

פרק ב' - שלום בית · כד. אל יהיו גירושין קלים בעיניך

כג. על מה מתר לריב?

חוֹשְׁבִים הַרְבֵּה, שֶׁהַפִּתְרוֹן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְמַחֲלֹקֶת וּלְסִדּוּר הַשָׁלוֹם - ''גֵרוּשִׁין'', וּבְעֵינֵי הֶהָמוֹן וְעַמֵי הָאָרָץ הַדָּבָר נִרְאֶה קַל. הַדִּמְיוֹן עוֹבֵד: אֶקַח אִשָׁה אַחֶרֶת? נָאָה, מְנֻמֶסֶת, עֲשִׁירָה, וְאֶחְיֶה מֵעַתָּה חַיִּים מְאֻשָׁרִים.

הַגְמָרָא אוֹמֶרֶת (גיטין צ' ע''ב, סנהדרין כב ע''א): אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כָּל הַמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, אֲפִלוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת, שֶׁנֶאֱמַר: ''וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח ה' בְּכִי וַאֲנָקָה מֵאֵין [עוֹד] פְּנוֹת אֶל הַמִנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם. וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה? עַל כִּי ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ'' (מלאכי ב'. יג יד).

וּבַסֵפֶר ''נִשְׁמַת חַיִּים'' מֵבִיא בְּשֵׁם רַבּוֹ רַבִּי שָׁאוּל נַחְמִיָּאס זַ''ל פֵּרוּשׁ נִפְלָא:

וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן מַה הַקֶשֶׁר שֶׁהַמִזְבֵּחַ מוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה? אֶלָא שֶׁהַמִזְבֵּחַ, בִּרְאוֹתוֹ אָדָם מְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה עַל שֶׁהִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילוֹ אוֹ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָה, מִתְעוֹרֵר לִבְכּוֹת עַל דָּבָר זֶה שֶׁלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא אוֹתָהּ לִידֵי גֵרוּשִׁין, שֶׁהֲרֵי הַמִזְבֵּחַ מַקְרִיבִים עָלָיו קָרְבָּן. וּפְעָמִים שֶׁאָדָם מֵבִיא לְקָרְבָּן שֶׂה דַּל וְרָזֶה, בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר מֻבְחָר וְטוֹב הָרָאוּי יוֹתֵר, וּבְכָל זֹאת מִתְעַלֵם מִזֶּה הַמִזְבֵּחַ וְסוֹבֵל זֶה, וְאֵיךְ הָאָדָם לֹא יִסְבּל מֵאִשְׁתּוֹ אִם הִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילוֹ, אוֹ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָה לְגָרְשָׁהּ !? לָכֵן הוּא בּוֹכֶה עָלָיו, עַל הַטָּעוּת שֶׁלוֹ, וְגַם עַל עַצְמוֹ - אֵיךְ מַעֲלִיבִים אוֹתוֹ וְלֹא יָכוֹל לְהִתְנַגֵד. עַד כָּאן.

וּלְצַעֲרֵנוּ, הַרְבֵּה זוּגוֹת תְּמִימִים הוֹלְכִים לְכָל מִינֵי אִנְשֵׁי דְּלֹא מַעֲלֵי חַסְרֵי אַחְרָיוּת, חוֹמְדֵי בֶּצַע, הַמַרְשִׁים לְעַצְמָם לִפְסֹק לַזּוּגוֹת לְהִתְגָרֵשׁ אוֹ לֹא, אוֹ קֹדֶם שֶׁנִשְׂאוּ, אוֹמְרִים לָהֶם שֶׁאֵינָם מַתְאִימִים וַעֲלֵיהֶם לְהִפָּרֵד. אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם ! לְעוֹלָם לֹא יְכֻפַּר לָהֶם עָוֹן שֶׁכָּזֶה לְהַפְרִיד בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתוֹ ! עָוֹן זֶה הַשָּׂנוּי וְהַמַקְצִיף בְּיוֹתֵר אֶת מִדַּת הַדִּין עַל עוֹשֶׂה עָוֶל זֶה.

וּבִפְרָט שֶׁרָאִינוּ הַרְבֵּה זוּגוֹת שֶׁרָבוּ מְרִיבוֹת וּמַחֲלוֹקוֹת גְדוֹלוֹת וּלְבַסוֹף הִתְיַשְׁרוּ כָּל הַדְּבָרִים בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, כִּי לִפְעָמִים לוֹקֵחַ זְמַן עַד שֶׁהַהֲבָנָה וְהַהִשְׁתַּוּוּת בֵּין בְּנֵי הַזּוּג וְהַשַׁלְוָה וְהַשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְרוֹאִים לְבַסוֹף נַחַת מִכָּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, עַל אַף שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ טוֹבִים.

וְכַמְסֻפָּר עַל הַגָאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זַצַ''ל (ראש ישיבת ''פורת יוסף''), שֶׁהָיָה תָּמִיד מַרְבֶּה לְהַשְׁכִּין שְׁלוֹם בַּיִת בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. פַּעַם אַחַת בָּאוּ אֵלָיו בְּנֵי זוּג שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם מְרִיבָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם טָעַן בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרְכּוֹת שֶׁהַשֵׁנִי אֵינוֹ מֵבִין, אֵינוֹ מַעֲרִיךְ, אֵינוּ קַשׁוּב... וְכַיּוֹצֵא. שָׁאַל אוֹתָם הָרַב: ''כַּמָה שָׁנִים אַתֶּם נְשׂוּאִים?'' נָקְבוּ בְּמִסְפַּר הַשָׁנִים. אָמַר לָהֶם הָרַב: ''לְאַחַר אַרְבָּעִים שְׁנוֹת נִשּׂוּאִין תָּבִינוּ זֶה אֶת זֶה טוֹב יוֹתֵר. '' וְהֵם הָלְכוּ לְבֵיתָם... (''המורה'' עמוד רעז, הובא בספר ''אבותינו ספרו לנו'' [הגדה] עמוד 171).

לָכֵן, כְּשֶׁיֵּשׁ וִכּוּחַ בֵּין הַזּוּג וְאֵינָם מִסְתַּדְּרִים בְּעַצְמָם, יֵשׁ לָלֶכֶת רַק לְתַלְמִיד חָכָם יְרֵא שָׁמַיִם בְּתַכְלִית, שֶׁיֵּשׁ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל גְדוֹלָה בְּקִרְבּוֹ וְעוֹשֶׂה כָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁבְּוַדַּאי נִשְׁמָר הוּא מֵהַשָׁמַיִם שֶׁלֹא תָּבוֹא תַּקָלָה עַל יָדוֹ.

וּרְאֵה בַּגְמָרָא מַעֲשֶׂה דְּבָבָא בֶּן בּוּטָא כַּמָה מָחַל עַל כְּבוֹדוֹ. וְהִסְכִּים לְבַזּוֹת עַצְמוֹ עַל מְנַת לִמְנֹעַ סִכְסוּךְ בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וְכֵן רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵס שֶׁהִסְכִּים לְאִשָׁה שֶׁתִּירַק בְּעֵינוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים לְמַעַן הַשָּׁלוֹם.

וְעוֹד מַעֲשֶׂה נוֹרָא רָאִיתִי בַּסֵפֶר ''שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ'' שֶׁאֵרַע בְּמָרוֹקוֹ עַד כַּמָה יֵשׁ לְהָרַב הַמַשְׁכִּין שָׁלוֹם לִּמְסֹר נַפְשּׁוֹ לְמַעַן שְּׁלוֹם הַזּוּג לְבַל יִפָּרְדוּ:

שְׁנֵי סוֹחֲרִים יְהוּדִים בָּעִיר סְוִירָה שֶׁבְּמָרוֹקוֹ הָיוּ יְדִידִים, וְכֵן הָיוּ גַם יְדִידֵי הַפָּאשָׁה. לְעָשִׁיר אֶחָד בְּשֵׁם חַיִּים בֶּן בְּכָאץ הָיְתָה בַּת יָפָה מְאֹד, וּכְשֶׁרָאָה הַסוֹחֵר יְדִיד אָבִיהָ אוֹתָהּ, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בָּהּ וַיְבַקֵשׁ אֶת אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה. חַיִּים בֶּן בְּכָאץ הִסְכִּים, הֵכִין כָּל מַה שֶּׁנָחוּץ לְבִתּוֹ וְלַּחֲתֻנָתָהּ, וַיְסַדְּרוּ אֶת הַחֻפָּה בְּרֹב עַם וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה. הַבַּת עָבְרָה לָּגוּר בְּבֵית בַּעְלָהּ הֶעָשִׁיר, וְהוּא אָהַב אוֹתָהּ מְאֹד מְאֹד. כָּעֲבֹר תְּקוּפָה קְצָרָה הָיוּ וִכּוּחִים בֵּינֵיהֶם וְהַסוֹחֵר רָב עִם אִשְׁתּוֹ הַצְעִירָה. הָאִשָּׁה נֶעֶלְבָה מְאֹד, וַתֵּלֵךְ לְבֵית אָבִיהָ. הַסוֹחֵר הֶעָשִׁיר, בַּעְלָהּ, בִּקֵשׁ אֶת יְדִידוֹ לְשַׁלֵּחַ חֲזָרָה אֶת בִּתּוֹ אֵלָיו, אַךְ חַיִּים בֶּן בְּכָאץ סֵרַב לִשְׁלֹחַ מִבֵּיתוֹ אֶת בִּתוֹ. וַיֹּאמֶר: לֹא חִתַּנְתִּי אֶת בִּתִּי בִּכְדֵי שֶׁתִּחְיֶה חַיֵּי מְרִיבוֹת. בַּעְלָהּ יָכוֹל לָתֵת לָהּ גֵט, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה - הִיא תִּשָּׁאֵר בְּבֵיתִי כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ. הַבַּעַל שָׁלַח שְׁלִיחִים וּבִקֵשׁ לְהַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ, אַךְ אָבִיהָ חַיִּים סֵרַב לְהַחֲזִיר אֶת בִּתּוֹ לְבַעְלָהּ. הַבַּעַל פָּנָה לַפָּאשָׁה שֶׁיִּתְעָרֵב גַם הוּא בַּדָּבָר. הַפָּאשָׁה שָׁלַח מִכְתָּב לְחַיִּים בֶּן בְּכָאץ וַיְּבַקְשֵׁהוּ לְהַחֲזִיר אֶת בִּתּוֹ לְבַעְלָהּ, אַךְ כָּתַב תְּשׁוּבָה מְנֻמֶסֶת לַפָּאשָׁה, וַיֹּאמֶר לוֹ: הַפַּעַם לֹא אוּכַל לְמַלֵּא בַּקָשָׁתְךָ. מוּטָב תּוֹרִיד רֹאשִׁי מֵעָלַי מֵאֲשֶׁר לְהַחֲזִיר אֶת בִּתִּי לְאִישׁ שֶׁמְעַנֶה אוֹתָהּ.

הַבַּעַל, שֶׁאָהַב אֶת אִשְׁתוֹ, לֹא יָכל לְהַשְׁלִים עִם הָעְבְדָּה שֶׁאִשְׁתּוֹ. אֵינָהּ חוֹזֶרֶת אֵלָיו, פָּנָה לְרַבִּי מֵאִיר בֶּן עָטָאר וַיִּתְחַנֵן לְפָנָיו לְהַשְׁפִּיעַ עַל חַיִּים בֶּן בְּכָאץ לְשַׁלֵּחַ אֶת בִּתּוֹ מִבֵּיתוֹ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר לַבַּעַל: בִּשְׁבִיל שְׁלּוֹם בַּיִת אֲנִי מוּכָן לַעֲזֹר. בְּאַחַד הָעֲרָבִים הָלַךְ הָרַב לְבֵיתוֹ שֶׁל חַיִּים בֶּן בְּכָאץ, וּבַחֲדַר הָאוֹרְחִים יָשְׁבוּ סוֹחֲרִים וְאוֹרְחִים רַבִּים. [רְגִילִים בְּמָרוֹקוֹ, שֶׁכָּל הַנִכְנָס לַחֲדַר הָאוֹרְחִים, חוֹלֵץ נְעָלָיו לְיַד הַפֶּתַח וְנִכְנָס לַחֲדַר הָאוֹרְחִים.] רַבִּי מֵאִיר בֶּן עָטָאר רָאָה כָּל זוּגוֹת הַנַעֲלַיִם לִפְנֵי הַפֶתַח, וַיַּכִּיר אֶת נַעֲלֵי בַּעַל הַבַּיִת חַיִּים בֶּן בְּכָאץ. מִיָּד הִתְכּוֹפֵף, וַיַּחֲזִיק בַּנַעַל שֶׁל חַיִּים בֶּן בְּכָאץ וַיְּנַשֵׁק אוֹתָהּ. חַיִּים בֶּן בְּכָאץ רָאָה אֶת הָרַב מֵאִיר בֶּן עָטָאר מְנַשֵׁק נְעָלוֹ, מִיָּד צָעַק לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ: רַבִּי ! מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? מַדּוּעַ אַתָּה מַעֲלִיבֵנִי? אֲנִי מוּכָן לְכָל בַּקָשׁוֹתֶיךָ, רַק אַל תַּעֲשֶׂה אֶת הַמַעֲשֶׂה הַזֶּה לְנַשֵׁק נְעָלַי. וַיֹּאמֶר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: אִם כֵּן, שְׁלַח מִיָּד אֶת בִּתְּךָ לְבֵית בַּעְלָהּ, וְאָז אַפְסִיק. הָאָב הֻכְרַח לְמַלֵא בַּקָשַׁת הָרַב. חַיִּים בֶּן בְּכָאץ אָמַר לְבִתּוֹ: הָעֶרֶב אַתְּ חוֹזֶרֶת לְבֵית בַּעְלֵךְ. הָרַב אָמַר: אֲנִי אוֹלִיךְ אוֹתָהּ לְבֵית בַּעְלָהּ. וַיַּשְׁלִימוּ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ. רַבִּי מֵאִיר שָׂמַח וַיּוֹדֶה לַה' עַל אֲשֶׁר הֵשִׁיב שְׁלוֹם בַּיִת וְהֶחֱזִיר אִשָׁה לְבֵית בַּעְלָהּ, וּמֵאָז קִבֵּל עָלָיו הַבַּעַל לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה עִם אִשְׁתּוֹ. חַיֵּי הַזּוּג הָיוּ מֻצְלָחִים, וַיִּבְנוּ בַּיִת נֶאֱמָן, וַיּוֹלִידוּ בָּנִים וַיִּחְיוּ חַיֵּי נַחַת וָעשֶׁר. עַד כָּאן.

וְעוֹד רָאִיתִי שָׁם מַעֲשֶׂה מֻפְלָא עַל מְסִירוּת נֶפֶשׁ בִּתְפִלָה שֶׁיִּתְפַּלֵל הֶחָכָם עַל הַצְלָחַת הַזּוּג לְבִלְתִּי יִפָּרְדוּ, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: מְסֻפָּר עַל מוֹרֵנוּ הָרַב הדה''מ רַבֵּנוּ חַיִּים חוֹרִי זצוק''ל וְזיע''א (מחבר ספר ''מצא חיים'' ועוד), כִּי טֶרֶם שֶׁנוֹלַד, לְאַחַר שֶׁיָּלְדָה אִמוֹ אַרְבַּע בָּנוֹת, עָמְדוּ הוֹרָיו עַל סַף גֵרוּשִׁין, מִפְּנֵי שֶׁלֹא נִפְקְדוּ בְּבֵן זָכָר. בַּתְּחִלָה חָשַׁב אָבִי לָשֵׁאת אִשָׁה שְׁנִיָּה, אֶלָא שֶׁבְּשֶׁל אִי הַסְכָּמָה בֵּינוֹ לְבֵין אִשְׁתּוֹ לֹא יָצָא הָעִנְיָן לַפֹעַל. אִי לְכָךְ הִגִיעוּ בְּנֵי הַזּוּג לְבֵית הַדִּין לִפְנֵי מוֹרֵנוּ הָרַב הָרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין רַבִּי משֶׁה זָקֵן מָאזוּז זצוק''ל וְזיע''א (מחבר ספר ''שערי משה'' ועוד ספרים רבים). הָרַב הִפְצִיר בַּבַּעַל שֶׁיַּסְכִּים לְהַשְׁאִיר אֶת הַמַצָב כְּמוֹת שֶׁהוּא וּלְחַכּוֹת לִישׁוּעַת ה'. הַבַּעַל הִסְכִּים לְהַמְתִין חֹדֶשׁ יָמִים, וּבְסוֹפוֹ נִקְבַּע זְמַן לִמְסִירַת הגֵט. בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ זֶה הִשְׁתַּדֵּל הַדַּיָּן לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי הַזּוּג, וְהִצְלִיחַ בְּהִשְׁתַדְּלוּתוֹ. בְּלֵיל טְבִילַת מִצְוָה הָלְכָה הָאִשָׁה לַמִקְוֶה, שֶׁהָיָה בֶּחָצֵר שֶׁל מוֹרֵנוּ הָרַב הַנִזְכַּר, וּכְשֶׁעֵינֶיהָ זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת נָשְׂאָה תְּפִלָה וּתְחִנָה לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּפְקְדֶנָה בְּבֵן זָכָר חָכָם וְכָשֵׁר כְּמוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי משֶׁה זָקֵן מָאזוּז, שֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ עִם בַּעְלָהּ. הָאִשָׁה הָרְתָה, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל חָדְשֵׁי הַהֵרָיווֹ הָיוּ בְּנֵי הַזּוּג בִּדְרִיכוּת וּבִמְתִיחוּת לִקְרַאת הַלֵדָה הָעֲתִידָה, הַאִם יִזְכּוּ סוֹף סוֹף לְבֵן זָכָר, אוֹ שֶׁמָא תִּוָּסֵף לָהֶם בַּת חֲמִישִׁית? בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נוֹלַד, בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת, הַמָאוֹר הַגָדוֹל שֶׁדָּמָה בְּמַרְאֵהוּ לְרַבִּי משֶׁה מָאזוּז, הַדַּיָּן. הַדִּמְיוֹן בֵּינֵיהֶם הָיָה כָּל כָּךְ גָדוֹל, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר גָדַל הַתִּינוֹק וְהָיָה לְאִישׁ, הָיוּ כְּאִלוּ שֶׁפָּנוּ אֵלָיו בְּטָעוּת, בְּחָשְׁבָם שֶׁהוּא הָרַב משֶׁה זָקֵן מָאזוּז (''חיי חיים'' עמ' 32)

מְסֻפָּר עַל מוֹרֵנוּ הָרַב הדה''מ רַבִּי חַיִּים חוֹרִי זצוק''ל וְזיע''א, כִּי לִפְנֵי שֶׁנִתְמַנָה רַבֵּנוּ כְּרַב רָאשִׁי וְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין בְּעִיר גָאבֶּס בְּחוּץ לָאָרֶץ, הָיוּ בָּאִים מִגָאבֶּס לְגֶ'רְבָּא לְסַדֵּר גִטִּין כָּל שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי [מִפְּנֵי שֶׁבְּגָאבֶּס לֹא הָיוּ כּוֹתְבִים גִטִּין, אֶלָא שׁוֹלְחִים לְגֶ'רְבָּא]. וּמֵאָז שֶׁנִתְמַנָה, כִּמְעַט שֶׁלֹא הָיוּ מִקְרֵי גֵרוּשִׁין, שֶׁכֵּן מִלְבַד הַמִדָּה הַגְדוּשָׁה שֶׁל אַהֲבַת שָׁלוֹם שֶׁהָיְתָה בּוֹ, הִתְבָּרֵךְ בִּיכֹלֶת מְרֻבָּה בַּהֲבָאַת שָׁלוֹם. הוּא תִּקֵן מִסְפַּר תַּקָנוֹת לְהַגְבִּיל הַגֵרוּשִׁין, כְּגוֹן: שֶׁלֹא יוּכַל אַף אֶחָד לְגָרֵשׁ אִשְׁתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, אֶלָא אִם כֵּן מָצָא בָּה עֶרְוַת דָּבָר - וּכְמִנְהֲגֵי גֶ'רְבָּא, שֶׁהָעִיר גָאבֶּס נִגְרֶרֶת אַחֲרֶיהָ (עיין למורינו הרב הראש אב בית דין מקודש רבי משה כלפון הכהן ז''ל בספרו ''ברית כהונה'' חאה''ע מערכת א אותיות א-ג). וְכָךְ הָיָה מִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֹז לְפַשֵׁר בֵּין בְּנֵי הַזּוּג וּלְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם, וּבְיִחוּד כְּשֶׁלְאַחַר שִׂיחָה עִם בְּנֵי הַזוּג הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁתְּבִיעַת הַגֵרוּשִׁין הָיְתָה לֹא מִתּוֹךְ רְצוֹנוֹ הַגָמוּר שֶׁל הַבַּעַל, אֶלָא מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה נָתוּן לְהַשְׁפָּעָה אוֹ לְלַחַץ שֶׁל קְרוֹבָיו. בְּמִקְרִים כָּאֵלֶה לֹא הִרְשָׁה לְשׁוּם קָרוֹב לְהִתְעָרֵב בָּעִנְיָן. וּמַעֲשֶׂה בִּגְבִיר אֶחָד שֶׁבָּא בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ לְבֵית הָרַב לְבָרֵר מֶה עָלָה בְּגוֹרַל תְּבִיעַת הַגֵרוּשִׁין שֶׁל אָחִיו הַגָדוֹל מִמֶנוּ, וְהָרַב עָנָה בְּשִּׂמְחָה, שֶׁהַשֶׁבַח לָאֵ-ל, עָלָה בְּיָדָיו לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵין אִשְׁתּוֹ. הַגְבִיר הֵגִיב בְּאַכְזָבָה רַבָּה, וְאָמַר: ''עַכְשָׁו נִזְכַּרְתֶּם?!'' תְּגוּבַת רַבֵּנוּ הָיְתָה חֲרִיפָה בְּיוֹתֵר: הוּא קָם מִמְקוֹמוֹ וְקָרָא בְּקוֹל: ''מַה פֵּרוּשׁ 'עַכְשָׁו נִזְכַּרְתֶּם' ? אִם לֹא מַשְׁכִּינִים שָׁלוֹם בְּעֶרֶב חַג הַחֵרוּת, אֵימָתַי מַשְׁכִּינִים שָׁלוֹם? בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב?!'' הַגְבִיר יָצָא מִבֵּית הָרַב בְּבשֶׁת פָּנִים, כְּשֶׁקְרִיאוֹת הַתּוֹכָחָה שֶׁל רַבֵּנוּ.

מְלַוּוֹת אֶת יְצִיאָתוֹ. לְאַחַר דַּקוֹת אֲחָדוֹת חָזַר אֶל הָרַב, נִשֵׁק אֶת יָדָיו וּבִקֵשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ. בְּנֵי הַזּוּג חָזְרוּ, בָּרוּךְ ה', לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר, עָלוּ אַרְצָה וְהִתְגוֹרְרוּ בְּאֶחָד מִיִּשׁוּבֵי הַנֶגֶב.

וּכְמוֹ כֵן מְסֻפָּר שֶׁפַּעַם אַחַת פָּרַץ בְּגָאבֶּס סִכְסוּךְ חָרִיף בֵּין חָתָן לְכַלָה שֶׁנִגְרַם בְּשֶׁל כַּעֲסוֹ שֶׁל הֶחָתָן עַל אִי מִלוּי הַבְטָחָה מִצַד הוֹרֵי הַכַּלָה, שֶׁהִבְטִיחוּ לְסַפֵּק לָהּ נִזְמֵי זָהָב. בְּרֹב כַּעֲסוֹ אָמַר הֶחָתָן לַכַּלָה שֶׁתַּחֲזֹר לְבֵית הוֹרֶיהָ, וְהִיא עָזְבָה אֶת הַבַּיִת בְּבשֶׁת פָּנִים וּבְקוֹל בִּכְיָה. כְּשֶׁהִגִיעוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנֵי רַבֵּנוּ, קָם מִיָּד, לָקַח אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב מִתַּכְשִׁיטֵי אִשְׁתוֹ, וְנָתַן לַכַּלָה, וּבְכָךְ חָזַר הַשָׁלוֹם לִשְׂרֹר בֵּין בְּנֵי הַזּוּג (''חיי חיים'' עמוד 225-226). עַד כָּאן.

תוכן העניינים

אוהליך יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה