אור ברסלב
אוהליך יעקב פרק ב' - שלום בית › הקדמה

אוהליך יעקב

פרק ב' - שלום בית · הקדמה

פרק ב' - שלום בית

בְּבִרְכַּת הַנִשּׂוּאִין מִתְבָּרְכִים הַזּוּג בְּבִרְכַּת ''מְקַדֵּשׁ עַמוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין''. הֲרֵי שֶׁנִשּׂוּאֵי הַזּוּג הַיְּהוּדִי אֵינָם נִשּׂוּאִין כְּכָל הַגוֹיִם, וּבְעֶצֶם רָאִינוּ הִתְיַחֲסוּת חֲמוּרָה מְאֹד בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ לְמִי שֶׁלֹא נָשָׂא אִשָׁה. יְשַׁעְיָה הַנָבִיא בָּא בִּשְׁלִיחוּת נְבוּאִית לְחִזְקִיָּהוּ לוֹמַר לוֹ שֶׁמוֹת יָמוּת בָּעוֹלָם הַזְה וְלֹא יִחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא עַל שֶׁלֹא נָשָׂא אִשָׁה.

וּבְשַׁעַר הַגִלְגוּלִים לְמוֹרֵנוּ הָרַב חַיִּים וִיטָאל בְּשֵׁם הָאֲרִ''י זַ''ל מוּבָא עָנְשׁוֹ שֶׁל מִי שֶׁלֹא נָשָׂא אִשָׁה, שֶׁגוּפוֹ זֶה הַנוֹכְחִי, שֶׁבְּגִלְגוּל זֶה עָבַר וְלֹא נָשָׂא אִשָׁה, לֹא יָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵתִים, וְכָל הַמִצְווֹת שֶׁעָשָׂה אָדָם זֶה בְּגוּפוֹ זֶה, יֻעַבְרוּ לַגוּף שֶׁיָּבוֹא בַּגִלְגוּל הַבָּא כְּשֶׁיְּקַיֵּם מִצְוַת לָשֵׂאת אִשָׁה, וְאֵין זֶה נוֹגֵעַ לְאִם הֵבִיא יְלָדִים לָעוֹלָם אוֹ לֹא - שֶׁאַף אִם לֹא הֵבִיא יְלָדִים, יָקוּם גוּפוֹ בִּתְחִיַּת הַמֵתִים, כֵּיוָן שֶׁנָשָׂא אִשָׁה. הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן בְּעֶצֶם הַנִשּׂוּאִין לְלֹא קֶשֶׁר מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה, וּכְמוֹ שֶׁמָצִינוּ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, הֲרֵי שֶׁחָס הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן לִמְצֹא לוֹ אִשָׁה לְשֵׁם עֵזֶר. לֹא נֶאֱמַר אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר לְשֵׁם בָּנִים, אֶלָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, וְהַיְנוּ לְהַשְׁלִימוֹ. הָאִשָׁה מַשְׁלִימָה אֶת הָאָדָם, שֶׁקֹדֶם נִשּׂוּאָיו נֶחְשָׁב הוּא לַחֲצִי גוּף - וְהִיא מַשְׁלִימָתוֹ בַּגוּף וּבַנֶפֶשׁ. אֵין שְׁלֵמוּת לְאָדָם בְּלֹא אִשָׁה, תּוֹרָתוֹ לֹא תּוֹרָה שְׁלֵמָה, שִׂמְחָתוֹ לֹא שְׁלֵמָה, כַּמְבֹאָר בַּגְמָרָא, וְזוֹ גְזֵרַת רְצוֹן ה': ''זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא שְׁמָם אָדָם'' - אֵין הָאָדָם נִקְרָא אָדָם אֶלָא כְּשֶׁנָשׂוּי הוּא לְבַת זוּגוֹ.

וְלָמָה רָצָה הַבּוֹרֵא דַּוְקָא כָּךְ, נִתָּן לְבָאֵר בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בְּאֶפְשָׁרוּת כָּזוֹ:

''וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם'' - רְצוֹן וְחֵפֶץ ה' לָדוּר בְּתוֹכֵנוּ, וְזֶה לְמַעֲשֶׂה תַּכְלִית בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הָיָה הוּא יִתְבָּרַךְ קֹדֶם שֶׁנִבְרָא הָעוֹלָם, וְאִם כֵּן, מָה עָנְגוֹ וְתַכְלִיתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ וּמֶה הָיָה חָסֵר, כִּבְיָכוֹל, בִּשְׁלֵמוּת מַלְכוּתוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִבְרֹא עוֹלָמוֹ?

אֶלָא, שְׁלֵמוּת מַלְכוּתוֹ הִיא בְּכָךְ שֶׁמַגַעַת עַד הַחוֹרִים וְהַסְדָקִים הַמְרֻחָקִים. בָּרָא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עוֹלָמוֹ וְגָזַר עָלָיו שֶׁיְּתַפְקֵד בְּדֶרֶךְ טֶבַע, סִבָּה וּמְסוֹבֵב, וְכִסָה אֶת תֹּקֶף מַלְכוּתוֹ בְּמָסַכִּים רַבִּים לְהַטְעוֹת אֶת בְּנֵי הָאָדָם, וְנִצְטַוּוּ הַדָּרִים עַל אֶרֶץ זוֹ לִמְצֹא אֶת הַבּוֹרֵא בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ, וּלְהַאֲמִין שֶׁאַף שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה וְנִשְׁמָע, בְּעֶצֶם, אַךְ הֲוָיָתוֹ הַבִּלְעָדִית מְחַיָּה וּמְהַוָּה אֶת הַכֹּל. וּבְשָׁלשׁ בְּחִינוֹת רָאִינוּ כִּסוּי זֶה שֶׁל הַטְמָנַת הֲוָיָתוֹ בְּתוֹךְ חֹמֶר גַס וְעָבֶה, הַמֻגְבָּל בִּזְמַן גוּף וּמָקוֹם:

א. עוֹלָם - מֻגְבָּלוּת הַזְּמַן.

הָעוֹלָם כֻּלֹ בָּנוּי עַל תְּקוּפוֹת וּזְמַנִים - עָבָר, הווֶֹה, עָתִיד, קַיִץ, חֹרֶף, יוֹם, לַיְלָה, יָמִים, שָׁבוּעוֹת, שָׁנִים וְכוּ', וְכָל כֻּלוֹ מַעֲטֶה לַהֲוָיָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַבִּלְתִּי מֻגְבֶּלֶת בִּזְמַן. הֲרֵי מֻגְבָּלוּת הָרוּחָנִיּוּת לִתְנָאֵי זְמַן.

ב. הָאָדָם - מֻגְבָּלוּת הַגוּף.

הָאָדָם - חֹמֶר הֶעָשׂוּי מִבָּשָׂר, גִידִים וַעֲצָמוֹת, וּבְתוֹכוֹ הָרוּחַ, נְשָׁמָה, חֵלֶק אֱלוֹקָ מִמַעַל הַמְחַיֶּה אֶת הַגוּף. הֲרֵי מֻגְבָּלוּת הָרוּחָנִיּוּת לִתְנָאֵי גוּף.

ג. בֵּית הַמִקְדָּשׁ - מֻגְבָּלוּת הַמָקוֹם.

הִשְׁרָה ה' יִתְבָּרַךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ שׁוּם מֻגְבָּלוּת מָקוֹם בְּתוֹךְ בַּיִת הַמֻגְבָּל בְּמִדּוֹת אֹרֶךְ וְרֹחַב. הֲרֵי כְּלִיאַת הָרוּחַ בְּתוֹךְ הַמָקוֹם.

אִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁתַּכְלִית רְצוֹנוֹ שֶׁנְשַׁתֵּף אֶת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל חַיֵּי הַחֹמֶר שֶׁלָנוּ וְלֹא נִתְנַתֵּק, חַס וְחָלִילָה, מִמֶנוּ וְנִגָרֵר בְּפִתּוּי הַחֹמֶר הַמְשַׁכֵּחַ וּמַסְתִּיר אֶת הֲוָיָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וּמִשֶׁחָרַב בֵּית הַמִקְדָּשׁ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָלוּ יִשְׂרָאֵל - שְׁכִינָה גָלְתָה עִמָהֶם וְאֵינָהּ חֲפֵצָה לְהִפָּרֵד מֵהֶם.

וּלְהֵיכָן גָלְתָה? מָצִינוּ לָזֶה כַּמָה מַאַמְרֵי חֲזַ''ל:

אִיתָא בְּאָבוֹת, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִמְצָאִים עוֹסְקֵי תּוֹרָה - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, וַאֲפִלוּ אֶחָד שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה - שְׁכִינָה עִמוֹ.

כְּמוֹ כֵן מָצִינוּ, שֶׁהַשְׁכִינָה, מִשֶׁחָרַב בֵּית הַמִקְדָּשׁ, שׁוֹרָה בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.

וּכְמוֹ כֵן מָצִינוּ בַּחֲזַ''ל: אִישׁ וְאִשָׁה שֶׁזָּכוּ - שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם.

הֲרֵי שֶׁבְּיַד הַזּוּג הַבּוֹנֶה אֶת בֵּיתוֹ לִהְיוֹת - לֹא שְׁנַיִם בְּבַיִת אֶחָד, אֶלָא שְׁלשָׁה בְּבַיִת אֶחָד, וְהוּא צֵרוּף הַשְׁכִינָה הַקְדוֹשָׁה, וְכַמָה בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מֻבְטָח לְאוֹתוֹ זוּג שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁהָאוֹרֵחַ הַשְׁלִישִׁי יְהֵא מְזֻמָן תָּמִיד בְּתוֹךְ בֵּיתָם.

אֶלָא שֶׁתְּנַאי לְכָךְ הוּא הַשָׁלוֹם. כְּשֶׁשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁחַס וְחָלִילָה מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם - אֲזַי ''אֵשׁ אוֹכַלְתָּם'', וְהִיא אֵשׁ הַשְׁכִינָה שֶׁסִלְקוּהָ מִבֵּיתָם בְּאִוַּלְתָּם. אֲזַי, בִּמְקוֹם בִּרְכָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אֵשׁ הַשְׁכִינָה לְתוֹךְ בֵּיתָם, גוֹרְמִים אֶת הַלְהֵפֶךְ.

וְכַמוּבָן, שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. הַיְנוּ, כְּשֶׁהַשָׁלוֹם בָּנוּי כִּרְצוֹן הַשְׁכִינָה, שָׁלוֹם בְּדֶרֶךְ שְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִצְווֹת, וְלֹא חַס וְחָלִילָה קֶשֶׁר רְשָׁעִים. הַשְׁכִינָה שׁוֹרָה בֵּין בְּנֵי זוּג כְּשֶׁיֶּשְׁנוֹ הַשָׁלוֹם וְהַהִשְׁתַּוּוּת בְּדֵעוֹתֵיהֶם לְקַבֵּל וּלְהִתְבַּטֵּל לְמִצְווֹת ה', וְלֹא חַס וְחָלִילָה כְּשֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם ''שָׁלוֹם'' וְהִשְׁתַּוּוּת הַדֵּעוֹת לִמְרֹד בַּתּוֹרָה. עַל כֵּן נֶאֱמַר: ''אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים'', זֶה אֵינוֹ נִקְרָא שָׁלוֹם, שָׁלוֹם נִקְרָא לְאוֹהֲבֵי הַתּוֹרָה, וְכַנֶאֱמַר: ''שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ''.

לְסִכּוּם: רְצון ה' שֶׁנַכְנִיס אֶת שְׁכִינָתוֹ לְתוֹךְ הַחַיִּים הַפְּרָטִיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁלָנוּ וּנְשַׁתֵּף אוֹתוֹ בְּכָל פְּרָטֵי חַיֵּי הַזּוּגִיּוּת, שֶׁאֵין פְּרָטִיּוּת כִּפְרָטִיּוּת חַיֵּי הַאִישׁוּת, וְתַכְלִית רְצוֹנוֹ הִיא: ''וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם''. לְצַעֲרֵנוּ, הַיּוֹם מִתְפַּתֵחַ רִיב וּמָדוֹן בֵּין בְּנֵי זוּגוֹת רַבִּים, יְדֵיהֶם שֶׁל הָעוֹסְקִים בִּשְׁלוֹם בַּיִת מְלֵאוֹת בַּעֲבוֹדָה, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים סִבּוֹת הָרִיב הִנָן שְׁטֻיּוֹת וַהֲבָלִים.

לוּ הָיָה אָדָם מִתְבּוֹנֵן בְּעֵרֶךְ אִשְׁתּוֹ וּבְטוֹבוֹתֶיהָ כְּלַפָּיו, נִקְיוֹן הַבַּיִת, הַטִּפּוּל בַּיְלָדִים, כְּבִיסָה, בִּשׁוּל, לֹא הָיָה מְמַהֵר לְפָסְלָהּ עֲבוּר סִבָּה קְטַנָה. וְעַל הַכּל - אִם הָיָה לְנֶגֶד עֵינָיו שֶׁבִּשְׁבִיל סִבָּה כָּלְשֶׁהִי מְסַלֵק הוּא אֶת הַשְׁכִינָה וְהַבְּרָכָה מֵהַבַּיִת, הָיָה חוֹשֵׁב הַרְבֵּה לִפְנֵי מַעֲשֵׂהוּ. הֲרֵי זוֹ רָעוּת לֵב וְאַכְזָרִיּוּת לִשְׁכֹּחַ אֶת כָּל טוֹבוֹת צַד הַזּוּג הָאֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ בִּשְׁבִיל סִבָּה שֶׁהִתְפַּתְּחָה לְרִיב, וְזֶה פֶּלֶא גָדוֹל בְּהַצְלָחָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר לְהָפֵר אֶת שְׁלוֹם הַבַּיִת, בְּכָךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְעוֹרֵר אֵיזֶשֶׁהוּ סִבָּה לְרִיב, כְּבָר כָּל הָרֹאשׁ מִתְרַכֵּז בְּאוֹתָהּ סִבָּה וּכְאִלוּ לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם זְמַנִים יָפִים, נְתִינוֹת וַחֲסָדִים אֶחָד לַשֵׁנִי, אֶלָא פִּתְאוֹם נֶהְפָּכִים לְאַכְזָרִים וּכְמוֹ שֶׁלֹא הִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה מֵעוֹלָם וְרַק רִיב זֶה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם.

תוכן העניינים

אוהליך יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה