פרק ב' - שלום בית · ד. ערך הבעל ועיצוב אישיותו מבסס את שלום הבית
נִפְתַּח בִּשְׁאֵלָה,
מַדּוּעַ הַנִסָיוֹן מוֹרֶה בַּעֲלִיל כִּי אֲחוּזֵי הַסִכְסוּךְ וְהַמְרִיבוֹת מְצוּיִים יוֹתֵר בְּמִשְׁפָּחוֹת שֶׁהַשֶׁפַע וְהַלֻקְסוּס שׁוֹפֵעַ בְּבָתֵּיהֶם כִּמְעַט לְלֹא הַגְבָּלָה, דַּוְקָא בְּבָתִּים שֶׁהַמוֹדָה וְהַחַדְּשָׁנוּת הֵמָה הַפְּאֵר שֶׁל בֵּיתָם, וְכַאֲשֶׁר רַק מַתְחִילָה לָצוּף אֵיזֶה מוֹדָה חֲדָשָׁה אוֹ מֻצָר חָדָשׁ - כְּבָר הוּא מוּבָא אַחַר כָּבוֹד לְבֵיתָם, וְדַוְקָא בְּבָתִּים הַמְמַלְאִים רְצוֹן בְּנֵי בֵּיתָם בְּכָל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל נַפְשָׁם - בִּגוּד חָדָשׁ, מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים וִיקָרִים, רִהוּט וְחֶפְצֵי עֵרֶךְ לְמִינֵיהֶם, דַּוְקָא אֶצְלָם תִּמְצָא מְרִיבוֹת, וִכּוּחִים וְחֹסֶר שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה.
וְאִלוּ בְּבַיִת הַמְמֻצָע, הַנוֹטֶה יוֹתֵר לְפַשְׁטוּת וּלְחִסָכוֹן, בַּית שֶׁאֵינוֹ מֵכִיל וַאֲפִלוּ לֹא מִקְצָת מֵאוֹתוֹ לֻקְסוּס הַמִתְפַּרְסֵם בָּרְחוֹב, וְהוֹצָאוֹת הַבַּיִת מִתְנַהֲלִים בְּשִׁקוּל הַדַּעַת, וּבְסֵדֶר הַעְדָּפָה לַהֶכְרֵחִי בִּלְבַד - שָׁם הַוִּכּוּחִים וְהַמְרִיבוֹת פְּחוּתִים בְּהַרְבֵּה. וַהֲלֹא אַדְּרַבָּא - לִכְאוֹרָה, בְּבַיִת שֶׁלֹא חָסֵר שָׁם דָּבָר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר שָׁלוֹם וְרֹגַע מֵאֲשֶׁר בְּבַיִת שֶׁחֲסֵרִים הַרְבֵּה מֵהֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶה.
הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא לֹא אַחַת בִּלְבַד, וְכָל הָעוֹסְקִים בִּתְחוּם שְׁלוֹם הַבַּיִת תְּשׁוּבוֹת שׁוֹנוֹת בְּפִיהֶם, וְאָכֵן כֻּלָם מְשִׁיבִים בְּהַשְׂכֵּל וּבִתְבוּנָה.
אוּלָם אָנוּ נְנַסֶה לְהַסְבִּיר תּוֹפָעָה זוֹ בְּהֶקְשֵׁר לְמַה שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּפְּרָקִים הַקוֹדְמִים.
הַבַּזְבְּזָן הוּא אָמְנָם גֶבֶר זָהָב, קוֹנֶה הַכּל, נְדִיב לֵב, לַרְג', אֵינוֹ מְהַסֵס לְמַלֵא רְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, אוּלָם דַּוְקָא בְּכָךְ יֵשׁ לְאוֹתוֹ קַל דַּעַת, זֶה שֶׁעוֹבֵד כָּל הַיּוֹם, טוֹרֵחַ, עָמֵל, וּלְבַסוֹף בַּקָשָׁה וּתְחִנָה קְטַנָה שֶׁל אִשְׁתּוֹ אוֹ אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ כְּבָר מְמִסָה אֶת לִבּוֹ וְעָלֶיהָ נוֹתֵן הוּא אֶת כָּל טָרְחוֹ וַעֲמָלוֹ לְבַזְבֵּז עֲלֵיהֶם אֶת אֲשֶׁר יָגְעוּ כַּפָּיו בְּעָמָל וָיֶגַע. אָדָם זֶה עוֹשֶׂה זֹאת בִּהְיוֹת שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם עֵרֶךְ אַחֵר בְּחַיָּיו, וּבְכָךְ מִתְבַּטֵאת אִישִׁיּוּתוֹ הַזּוֹלָה, וְנִקְלֶה וְזוֹל הוּא גַם בְּעֵינֵי אֵלֶה שֶׁהוּא מוֹצִיא עֲבוּרָם, שֶׁהֲרֵי אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ לֹא צְרִיכִים לִהְיוֹת כָּל כָּךְ חֲכָמִים לִרְאוֹת בְּרֹאשׁ מִשְׁפַּחְתָּם כְּאָדָם הַמְנֻצָל בְּיוֹתֵר [הַמְכֻנֶה בְּפִי הָרְחוֹב ''פְרַיֵּר'']. עוֹבֵד הוּא כַּחֲמוֹר וּמַזִּיעַ לְהַרְוִיחַ אֶת פַּרְנָסָתוֹ, וְקַל בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ וּלְבַזְבְּזָהּ כְּאֶחָד שֶׁהִרְוִיחַ אֶת כַּסְפּוֹ בִּירֻשָׁה שֶׁלֹא טָרַח וְלֹא עָמַל עָלֶיהָ. וּבְכֵן, אִישׁ אֲשֶׁר כָּזֶה, אִישִׁיּוּתוֹ זוֹלָה, חֲסַר עֵרֶךְ עַצְמִי וְכָבוֹד עַצְמִי, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיַּחְלִיט לִהְיוֹת תַּקִיף עַל דָּבָר מְסֻיָּם, הֲיִהְיוּ נִשְׁמָעִים דְּבָרָיו? וְכִי אוֹתוֹ מְנֻצָל וְזוֹל יֵשׁ לוֹ בִּכְלָל זְכוּת דִּבּוּר בְּבַיִת זֶה? הֲלֹא כָּל תַּפְקִידוֹ כִּמְשָׁרֵת מְמֻשְׁמָע הַמְצַיֵּת לְכָל מְפַקֵד קָטָן בַּבַּיִת, וְשֶׁיְּהֵא זֶה גַם בְּנוֹ בֶּן הַשָׁלשׁ. הָכֵיצַד יֵהָפֵךְ פִּתְאוֹם מִמְשָׁרֵת לְאָדוֹן אַחַר שֶׁנִכְנָע הוּא בִּקְבִיעוּת לְמַלֵא רְצוֹן.
אִישׁ וָאִישׁ קָטָן וְגָדוֹל מִבְּנֵי בֵּיתוֹ?! הָכֵיצַד יָקוּם עֲלֵיהֶם?! הֲיִתְנַשֵּׂא עֶבֶד עַל אֲדוֹנָיו?! הֲלֹא תֵּכֶף יָבוֹזוּ לוֹ וְיַשְׁתִּיקוּהוּ וְיִקְחוּ מִמֶנוּ אֶת זְכוּת הַדִּבּוּר לוֹמַר: אַתָּה הַמְשָׁרֵת, הַמְשֵׁךְ בְּתַפְקִידְךָ הַנֶאֱמָן לְהָבִיא אֵלֵינוּ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לִבֵּנוּ, וּמִלְבַד זֹאת - הִשָׁמֵר מִלָשֵׂאת תַּפְקִיד אַחֵר בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ !
וְאָכֵן, בְּבַיִת כָּזֶה, מִי תּוֹפֵס אֶת שִׁפּוּט הַהַנְהָגָה כְּשֶׁמִתְעוֹרֵר וִכּוּחַ? פָּשׁוּט, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת הוּא הָרֹאשׁ, כֵּיוָן שֶׁאֵין כָּאן רֹאשׁ אֶחָד לְכֻלָם, וְכָל אֶחָד מַחְלִיט כְּפִי אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ - וְהַבַּיִת כְּמֶרְקָחָה.
לְעֻמַת זֹאת, בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאָמְנָם אֵינוֹ ''אָדָם זָהָב'' כָּל כָּךְ, עוֹצֵר וּמוֹנֵעַ בִּפְקֻדָּתוֹ מַה שֶׁלֹא נִרְאֶה בְּעֵינָיו, וְהַכּל מִתּוֹךְ שֵׂכֶל וְיִשׁוּב הַדַּעַת בְּטוּב טַעַם, וּמַנְהִיג וּמְנַוֵּט אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ כְּקַבַּרְנִיט הַמַנְהִיג אֶת סְפִינָתוֹ וְעַל פִּיו יִשַׁק כָּל דָּבָר, וְכָל בַּקָשָׁה וּבַקָשָׁה שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת בָּאָה לְשִׁפּוּטוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִגְזֹר וְיִשְׁפֹּט כֵּן יִהְיֶה, אָדָם זֶה הִנוֹ מֶלֶךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ הִנָם שָׂרִים וּמְכֻבָּדִים הַמִתְנַהֲגִים בְּרָמָה אֲצִילִית כְּשָׂרִים עִם מַלְכָּם, שׁוֹמֵר הוּא עַל הַכָּבוֹד הָעַצְמִי שֶׁלוֹ, וְכַמוּבָן בְּטוּב טַעַם, לֹא בְּדֶרֶךְ רוֹדָנִית וְדִקְטָטוּרָה, אֶלָא בְּדֶרֶךְ מְכֻבֶּדֶת וַאֲצִילָה הַמְלֻוָּה בְּהֶסְבֵּרִים וְנִמוּקִים שִׂכְלִיִּים עַל כָּל שִׁפּוּט וְשִׁפּוּט אֲשֶׁר יֵצֵא מִתַּחַת יָדוֹ. וְאָכֵן, בְּנֵי הַבַּיִת, בִּרְאוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אָב חָכָם וְאָצִיל, שְׂמֵחִים הֵמָה שֶׁזָּכוּ לִהְיוֹת עַם עִם מֶלֶךְ, וְלֹא עַם עָזוּב וְנָטוּשׁ וְאִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
וְכַיָּדוּעַ בַּמַעֲשֶׂה שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָבִיא בְּעִיר אַחַת שֶׁנִתְאָרַח שָׁם עִם תַּלְמִידוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וּכְשֶׁאֵרְחוּהוּ בְּכָבוֹד, אָמַר לָהֶם: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם רֹאשׁ אֶחָד, וּכְשֶׁהִגִיעוּ לְעִיר אַחֶרֶת שֶׁלֹא אֵרְחוּם וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם צָרְכָּם, אָמַר לָהֶם: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִהְיוּ כֻּלְכֶם רָאשִׁים. וְלִתְמִיהַת תַּלְמִידוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עַל מַעֲשֵׂהוּ, עָנָהוּ אֵלִיָּהוּ הַנָבִיא: אֵין בְּרָכָה יוֹתֵר גְדוֹלָה מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רֹאשׁ אֶחָד, וְאֵין קְלָלָה גְדוֹלָה מֵעִיר שֶׁכְּלָם רָאשֶׁיהָ.