פרק א' - פרק הנושא אשה - יעוץ והדרכה לבא לשאת אשה · כט. להקפיד על תשלום השדכן
מָרָן הַ''חֲזוֹן אִישׁ'' זַצַ''ל אָמַר לְגִיסוֹ הַ''קְהִלוֹת יַעֲקֹב'', שֶׁהַיּוֹתֵר מָצוּי בְּעִנְיְנֵי גְזֵלָה הוּא בְּשִׁדּוּכִים. דְּהִנֵה הַשַׁדְּכָן יֵשׁ לוֹ מַמָשׁ. דִּין פּוֹעֵל, שֶׁעוֹשֶׂה פְּעֻלוֹת נִכְבָּדוֹת בִּשְׁבִיל הַצְדָדִים וּשְׁלִיחוּתַיְהוּ קָא עָבִיד, וּמְכַתֵּת רַגְלָיו מֵהָכָא לְהָתָם, וְגַם בִּזְיוֹנוֹת סוֹבֵל, וְאַחֲרֵי שֶׁנִגְמָר הָעִנְיָן לְטוֹב וְהַצְדָדִים מְאֹד מְרֻצִים שֶׁזָכוּ לַשִׁדּוּךְ - הִנֵה לְפֶתַע נִשְׁכָּח אֵצֶל הַצְדָדִים כָּל הַצַעַר וְעָגְמַת הַנֶפֶשׁ שֶׁהָיָה לָהֶם עַד שֶׁזָכוּ לַשִׁדּוּךְ וְכָל מַה שֶׁעָשָׂה וְהֵיטִיב עֲבוּרָם הַשַׁדְּכָן, וּמַה שֶׁמַגִיעַ לוֹ - עַל פִי דִּין תַּשְׁלוּם כְּדִין פּוֹעֵל וּכְמִנְהַג הַמָקוֹם.
וְכָל מַה שֶׁנוֹתְנִים לְהַשַׁדְּכָן, סְבוּרִים הֵם הַצְדָדִים שֶׁהוּא יוֹתֵר מֵהַמַגִיעַ לוֹ, וּכְאִלוּ נוֹטֵל מָמוֹנָם בְּחִנָם, וּכְאִלוּ מַתָּנָה נוֹתְנִים לוֹ וְעֵינָם צָרָה בּוֹ, וְהַשַׁדְּכָן הֶעָלוּב מְחַזֵּר עַל פִּתְחָם וּתְבִיעָתוֹ בְּפִיו, וְדוֹמֶה בְּעֵינֵיהֶם כְּעָנִי טַרְדָן, וְעוֹשִׂים עַצְמָם כְּאֵינָם מְבִינִים בִּכְלָל מַה הוּא רוֹצֶה, וְדוֹחִים אוֹתוֹ בְּלֵךְ בְּלִי שׁוֹב, וְהוּא שָׁב פַּעֲמַיִם וְשָׁלשׁ, וְלִפְעָמִים מִתְעַיֵּף מִלְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם וּמַפְסִיק לְתָבְעָם, אֲבָל בְּלִבּוֹ אֵינוֹ מוֹחֵל לָהֶם אֶת הַמַגִיעַ לוֹ עַל פִּי דִּין כְּמִנְהַג הַמְדִינָה בָּזֶה.
אָמְנָם כָּל אִישׁ יָשָׁר הוֹלֵךְ, מְכַלְכֵּל דְּרָכָיו בְּמִשְׁפַּט צֶדֶק, וּמְסַלֵק בְּעַיִן יָפָה וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְהַכָּרַת טוֹבָה מְלֵאָה אֶת הַמַגִיעַ לַשַׁדְּכָן בְּדֶרֶךְ שֶׁל כָּבוֹד, וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, וְעָלָיו אָמַר דָּוִד הַמֶלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם: ''מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ וְגוֹ'''. עַד כָּאן שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ הַ''קְהִלוֹת יַעֲקֹב'' בְּתוֹסֶפֶת נֹפֶךְ, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא (כל זה נכתב בטוב טעם ודעת על ידי הגרמ''מ שולזינגר שליט''א בספרו רבינו הקהילות יעקב חלק א' עמוד נ''ח).
וְהַגָאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי שְׁלִיטָ''א כָּתַב עַל הַדְּבָרִים הַנַ''ל (שם עמוד כט), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּעִנְיַן שַׁדְּכָנוּת, שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם מָרָן הַ''חֲזוֹן אִישׁ'' שֶׁאֶחָד בָּא אֵלָיו כַּמָה שָׁנִים אַחֲרֵי הַחֲתֻנָה וַעֲדַיִן לֹא נוֹלַד לוֹ יֶלֶד, וְשָׁאַל לוֹ מָרָן אִם שִׁלֵם לַשַׁדְּכָן, וְהֵשִׁיב שֶׁהָיָה נִרְאֶה שֶׁעַל פִּי דִּין אֵין מַגִיעַ לוֹ. וְאָמַר לוֹ מָרָן: אַף עַל פִּי כֵן לֵךְ לְשַׁלֵם לוֹ. וְהָלַךְ וְשִׁלֵם לוֹ, וּלְשָׁנָה הַבָּאָה הוֹלִיד. עַד כָּאן.
זוּג חֲשׂוּךְ בָּנִים בָּאוּ אֶל הַגָאוֹן רַבִּי משֶׁה פַיְינְשְׁטֵין וּבִקְשׁוּ אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁיִּזְכּוּ לְזֶרַע בֵּרַךְ ה'.
שְׁאָלָם רַבִּי משֶׁה: הַאִם נְתַתֶּם מַתָּנָה לַשַׁדְּכָן שֶׁשִׁדֵּךְ לָכֶם אֶת הַשִׁדּוּךְ ?
מִשֶׁהֵשִׁיבוּ בְּלָאו, צִוָּם רַבִּי משֶׁה לָתֵת מִיָּד לַשַׁדְּכָן אֶת שְׂכָרוֹ, כַּמוּבָא בַּהֲלָכָה, וְלֹא לִמְנֹעַ מִמֶנוּ אֶת הַמַגִיעַ. עָשׂוּ הֵם כִּפְקְדָּתוֹ, וְכַעֲבֹר שָׁנָה נוֹלַד לָהֶם בֵּן, וְאַחַר כָּךְ נִתְבָּרְכוּ בִּילָדִים נוֹסָפִים.