פרק א' - פרק הנושא אשה - יעוץ והדרכה לבא לשאת אשה · כד. דעת תורה האם אפשר להקדים להשיא את הצעיר לפני אחיו המבוגר
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאִשָׁה אַחַת שֶׁעִכְּבָה אֶת בְּנָהּ הַקָטָן לְהִשְׁתַּדֵּךְ לִפְנֵי בְּנָהּ הַגָדוֹל, וְנוֹדַע הַדָּבָר לְמָרָן ''הַחֲזוֹן אִישׁ'', וְשָׁלַח לְהוֹדִיעַ לָאֵם שֶׁאֵין לְעַכֵּב, וּמֻתָר לְשַׁדֵּךְ אֶת הַקָטָן לִפְנֵי הַגָדוֹל. מָרָנָא ''הַחֲזוֹן אִישׁ'' שָׁלַח אִגֶרֶת בָּעִנְיָן (קובץ אגרות ח''א אגרת קס''ו) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:... וּתְשׁוּבָתָהּ שֶׁאֵינָהּ מַסְכֶּמֶת לִתֵּן הַצָעִיר לִפְנֵי הַבְּכוֹר, וְאוּלַי יֵשׁ לְהַסְבִּיר לָהּ שֶׁאֵין זֶה נָכוֹן. גַם מָרָן הַ''קְהִלוֹת יַעֲקֹב'' זַצַ''ל אָמַר, שֶׁמַה שֶׁכָּתוּב בַּשַׁ''ךְ (יורה דעה סימן רמ''ד סקי''ג) שֶׁאֵין לְהַשִּׂיא אָח קָטָן לִפְנֵי הַגָדוֹל אֶלָא יַקְדִּימוּ אֶת הַגָדוֹל, הַכַּוָּנָה - דְּחִיוּב הַקִדְמָה מֻטָּל עַל הָאָב, אֲבָל לֹא עַל הָאָח הַצָעִיר, דְּעָלָיו אֵין כָּל אִסוּר וּקְפִידָה. אֶלָא מֻתָּר לוֹ לְהִנָשֵּׂא קֹדֶם, אִם אָחִיו הַגָדוֹל אֵינוֹ מַצְלִיחַ לִמְצֹא שִׁדּוּךְ וְהַצָעִיר מִתְבַּגֵר (ארחות רבינו ח''א עמוד רע''א).
וּבְשׁוּ''ת אִגְרוֹת משֶׁה (ח''ב סימן א') נִשְׁאָל בְּאָח צָעִיר שֶׁנִזְדַּמֵן לוֹ שִׁדּוּךְ הָגוּן, וַאֲבִי הַכַּלָה רוֹצֶה דַּוְקָא שֶׁיִּשָׂאֶנָה תֵּכֶף וְלֹא יַמְתִּין עַד שֶׁיִּזְדַּמֵן לְאָחִיו שִׁדּוּךְ וְיִשָּׂא תְּחִלָה, וְהוּא מִשׁוּם שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּשָּׂא קֹדֶם שֶׁיִּמְלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהִנֵה הָאָח הַגָדוֹל מִצְטַעֵר מִזֶּה, הַאִם רַשַׁאי הַצָעִיר לִשָּׂא תְּחִלָה, וְאִם הָאָב רַשַׁאי לַעֲזֹר לַצָעִיר כְּדֶרֶךְ הָאָב לִבְנוֹ. וְהֵשִׁיב. דְּהִנֵה פָּשׁוּט, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, שֶׁאַף לְכַתְּחִלָה יָכוֹל אָח צָעִיר לִשָּׂא אִשָׁה, אַף שֶׁאָחִיו הַגָדוֹל לֹא נִזְדַּמֵן לוֹ עֲדַיִן אִשָׁה לִשָּׂאֶנָה, כִּי הוּא מְחֻיָּב לִשָּׂא אִשָׁה, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁלֹא יְקַיֵּם חִיּוּבוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁאָחִיו הַגָדוֹל לֹא מְקַיֵם? וְאַף שֶׁמַה שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם הוּא מִצַד הָאֹנֶס שֶׁלֹא נִזְדַּמְנָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ, מִכָּל מָקוֹם לֹא שַׁיָּךְ שֶׁלָכֵן יִתְבַּטֵּל גַם הַצָעִיר מִמִצְוָתוֹ אֵיזֶה זְמַן בִּלְתִּי יָדוּעַ. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהָאִשָׁה שֶׁנִזְדַּמְנָה לְהַצָעִיר אֵינוֹ רוֹצֶה אֲבִי הָאִשָׁה לְחַכּוֹת, מִשׁוּם שֶׁרוֹצֶה שֶׁהַחֲתֻנָה תִּהְיֶה קֹדֶם שֶׁמָלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאִם לֹא יִתְבַּטֵּל הָעִנְיָן מִשׁוּם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּחָתָן שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מִבֶּן עֶשְׁרִים שָׁנָה, וְהוּא שִׁדּוּךְ הָגוּן, שֶׁוַּדַּאי אֵין לְהַפְסִיד עִנְיָן חָשׁוּב בִּשְׁבִיל זֶה.
וּמַה שֶׁרָאִיתִי אֵיזֶה מְחַבְּרִים הֵבִיאוּ מֵהַשַׁ''ךְ (יורה דעה סימן רמ''ד סקי''ג) לֶאֱסֹר - הוּא טָעוּת גָמוּר. שֶׁהַשַׁ''ךְ בְּשֵׁם הַבַּ''ח אַיְירוּ, כְּשֶׁעוֹמְדִים שְׁנֵי אַחִים לַעֲשׂוֹת נִשּׂוּאִין, שֶׁכְּבָר נִשְׁתַּדְּכוּ שְׁנֵיהֶם, וְהַנִדּוֹן הוּא רַק לְעִנְיַן כָּבוֹד אֵיזֶה נִשּׂוּאִין יֵעָשׂוּ תְּחִלָה, שֶׁמְחַדְּשִׁים שֶׁיַּעֲשׂוּ נִשּׂוּאֵי הַגָדוֹל תְּחִלָה, אַף שֶׁהַקָטָן גָדוֹל בְּחָכְמָה, שֶׁמְפָרְשִׁים שֶׁגַם זֶה הוּא בִּכְלָל מַה שֶׁאָמַר רַב אָמִי: בִּיְשִׁיבָה הָלַךְ אַחַר הַחָכְמָה, בִּמְסִבָּה הָלַךְ אַחַר הַזִּקְנָה, שֶׁפֵּרֵשׁ רַשְׁבָּ''ם בִּמְסִבָּה שֶׁל מִשְׁתֶּה, וְהוּא הַדִּין לְנִשּׂוּאִין. שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה לִסְעוּדַת נִשּׂוּאִין, דְּהוּא סְעוּדָה שֶׁל מִשְׁתֶּה, דְּמַה לָנוּ בִּשְׁבִיל מָה עוֹשִׂין אֶת הַמִשְׁתֶּה? אֶלָא הַפֵּרוּשׁ, וְהוּא הַדִּין לְמַעֲשֵׂה הַנִשּׂוּאִין, וְכֵן פֵּרֵשׁ אַף בִּלְשׁון הַטּוּר וְהַשֻׁלְחָן עָרוּךְ מְסִבָּה שֶׁל מִשְׁתֶּה אוֹ שֶׁל נִשּׂוּאִין, עַיֵּן שָׁם בַּבַּ''ח שֶׁהֶאֱרִיךְ, וְנֶאֱמַר דִּין זֶה בְּיוֹרֵה דֵּעָה בְּהִלְכוֹת כְּבוֹד תַּלְמִיד חָכָם (סימן רמ''ד). אֲבָל בְּאִם הַגָדוֹל אֵין לוֹ עֲדַיִן אִשָׁה לִשָּׂאֶנָה - אַף שֶׁהַגָדוֹל הוּא גַם תַּלְמִיד חָכָם גָדוֹל מִמֶנוּ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְחַכּוֹת עַד שֶׁיַּשִּׂיג הַגָדוֹל אִשָׁה, דְּאַף אִישׁ פָּשׁוּט אֵין לוֹ לְבַטֵּל מִצְוָתוֹ בִּשְׁבִיל תַּלְמִיד חָכָם, וְגַם הָא כָּבוֹד לֹא שַׁיָּךְ, אֶלָא בִּקְדִימָה כְּשֶׁיְּכוֹלִים תַּרְוַיְיהוּ לַעֲשׂוֹת, וְלֹא כְּשֶׁאֶחָד מֵהֶם אֵין יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עַתָּה, וּכְהָא דְּאָיְירִי הַתָּם בִּמְסִבָּה דְּמִשְׁתֶה. וּבְנוֹת צְלָפְחָד נִזְדַּמְנוּ לְכֻלָן לְמִי לְהִנָשֵׂא בִּזְמַן אֶחָד, וְלָכֵן הִשִּׂיאוּ אוֹתָן לְפִי גַדְלוּתָן, דִּמְסִבָּה הָלַךְ אַחַר הַזִ. קְנָה. עַד כָּאן.