פרק א' - פרק הנושא אשה - יעוץ והדרכה לבא לשאת אשה · יט. אין לזלזל בשום מצוה בשביל השתדלות לשאת אשה
וְאַקְדִּים אֶת כַּוָּנָתִי בְּמַעֲשֶׂה שֶׁקָרָה אִתִּי. פַּעַם בְּאַחַת נְסִיעוֹתַי לַדְּרָשׁות, הָיָה זֶה בִּנְתַנְיָה, נִגְשוּ אֵלַי שְנֵי בַּחוּרִים בְּגִיל הַ-30, חוֹבְשֵׁי כִּפּות עַל רֹאשָׁם, וּשְׁאֵלָתָם אֵלַי הָיְתָה כָּךְ: אָנוּ חוזְרִים בִּתְשׁוּבָה וּמִתְחַזְּקִים, וְכָאן בַּאֲזורֵנוּ מִתְקַשִּים אֲנוּ לִמִצֹא אֵת זִוּוּגֵנוּ. וּבְכֵן, הַאִם יֵשׁ לָנוּ הֶתֵּר לְהוֹרִיד אֶת הַכִּפָּה עַל מְנָת שֶנוּכָל בְּנָקֵל לִמְצֹא אֶת זִוּוּגֵנוּ ? וְעָנִיתִי לָהֶם כָּךְ: מַאֲמִינִים אַתֶּם בַּה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הַמַשְׁגִיחַ עַל פְּרָט וּפְרָט מִבְּרוּאֵי עוֹלָמוֹ ? וְעָנוּ לִי: בְּוַדַּאי ! וּבְכֵן, מֵאַחַר וְאַתֶּם מַאֲמִינִים, הֲרֵי שֶהִנְכֶם בָּאִים בְּהַצָעָה כָּזו לַה' יִתְבָּרַךְ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רוֹאִים אָנוּ שֶׁהִנְךָ מִתְקַשֶּה לִמְצֹא עֲבוּרֵנוּ אֶת בַּת זוּגָתֵנוּ, אִם כֵּן, יֵשׁ לָנוּ הַצָעָה לְהַצִיעַ לְךָ וּלְהָקֵל מֵעָלֶיךָ אֶת אֲשֶׁר אַתָּה מִתְקַשֶׁה בּוֹ: נוֹרִיד אֶת הַכִּפָּה מֵעַל רָאשֵינוּ וּבְכָךְ נָקֵל עָלֶיךָ אֶת מְלַאכְתְּךָ לִמְצֹא לָנוּ אֶת בַּת זוּגָתֵנוּ ! הֲתַעֲלֶה עַל הַדַּעַת הַצָעָה שֶׁכָּזוֹ ?! הַקָדוֹשׁ בָּרוֹךְ הוּא כּל יָכוֹל, אֶלָא שֶׁמַעֲמִיד אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּמִבְחָנִים וּבְנִסְיוֹנוֹת לִרְאוֹת עַד כַּמָה אֱמוּנתָם כֵּנָה וַחֲזָקָה בּוֹ, וְלָכֵן מְנַסֶה אֶתְכֶם הָאֱלֹקִים הֲתִשְׁמְרוּ מִצְוותָיו אִם לֹא, וְחָלִילָה לָכֶם ''לַעֲזֹר לוֹ'' בְּכָךְ שֶׁתִּפְעֲלוּ בִּפְעֻלות שֶׁהֵמָה נֶגֶדּ רְצוֹנוֹ. וְעוֹד יָבִין הַמִתְעַכֵּב מִלִמְצֹא זִוּוּגוֹ, שֶׁבְּכָךְ שֶיָּקֵל בְּמִצְווֹת, הְרֵי בַּת זוּגָתוֹ שֶתִּמָצֵא לוֹ תִּהְיֶה בְּהֶתְאֵם לְרָמָתוֹ, וְאִם אַתָּה רואֶה לְנָכוֹן דַּוְקָא בְּעֵת כָּזֹאת לָרֶדֶת בָּרָמָה הָרוּחָנִית, הֲרֵי שְטָּעִיתָ טָעוּת חֲמוּרָה, וּמִי יוֹדֵעַ אִם תּוּכַל לְתַקֵן אותָהּ אֵי פַּעַם מִכַּמָה סִבּוֹת: רֵאשִׁית, אַחַר שֶׁהִנְךָ מוֹרִיד אֶת רָמָתְךְ הָרוּחָנִית, בַּת זוּגָתְךְ תִּמָצֵא לְךְ בְּהֶתְאֵם לְרָמָתְךָ הַיְרוּדָה, וּמִי מַבְטִיחַ לְךְ שֶׁכְּשֶׁתִּרְצֶה לַחֲזֹר לְעַצְמְךָ, וְכָל שֶׁכֵּן לַעֲלוֹת יוֹתֵר, תַּסְכִּים הַבַּת זוּג לְשַׁנות אֶת אֹרַח הַחַיִּים כְּפִי שֶׁהִכִּירָה אוֹתְךָ בְּשָׁעָה שֶׁנִשֵּׂאתֶם ? וְעוֹד, עַל פִּי רֹב עָלוּל אַתָּה לָרֶדֶת הַרְבֵּה יותֵר מִמַה שֶּהָיִיתָ, אַחַר שֶׁבַּת זוּגָתְךְ גִלְתָה אוֹתְךָ כְּפַשְׁרָן הַמִתְפַּשֵׁר לְמַעֲנָהּ לְהָקֵל מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֲזַי תְּנַצֵל אֶת חֹסֶר יַצִיבוּתְךָ לְהוֹבִילְךָ כְּכָל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, בִּהְיוֹת הָרשֶׁם שֶיָּצַרְתָּ לְעַצְמְךְ רשֶׁם שֶׁל חַלַש הָאֹפִי הַנִתָּן לְהַטּוֹת אֶת לְבָבוֹ עֲבוּר כָּל לַחַץ, וּלְעוֹלָם לֹא תִּתְיָאֵשׁ הִיא, לְפָחוֹת לְנַסוֹת לַעֲמֹד עַל שֶׁלָהּ, אַחַר שֶׁ''הַהַצְלָחָה'' כְּבָר הֵאִירָה לָהּ פָּנִים נֶגְדְּךָ בֶּעָבָר.