אור ברסלב
אוהליך יעקב פרק א' - פרק הנושא אשה - יעוץ והדרכה לבא לשאת אשה › יא. בררנות מיותרת

אוהליך יעקב

פרק א' - פרק הנושא אשה - יעוץ והדרכה לבא לשאת אשה · יא. בררנות מיותרת

י. אין להפגש אלא לאחר ברורים

יֶשְׁנָם הַדּוֹחִים מַזָּלָם בַּיָּדַיִם, וּמִסִבּוֹת שֶׁאֵין בְּהֶצְדֵּקָם לִדְחות שִׁדּוּךְ פּוֹסְקִים הֵמָה לְעַצְמָם לִדְחוֹת אֶת הַמֻצָעִים לָהֶם. וְהַנִסָיון הוֹכִיחַ, שֶׁהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם זָכוּ לְהָקִים מַהֵר מִשְׁפָּחוֹת לְתִפְאֶרֶת, וְאִלוּ הַבָּרְרָנִים - לֹא דַּי שֶׁמַה שֶׁבִּקְּשׁוּ לֹא עָלְתָה בְּיָדָם, אֶלָא שֶׁקִבְּלוּ הַרְבֵּה פָּחוֹת מֵאֵלוּ שֶׁלֹא בֵּרְרוּ בֵּרוּרִים מְיֻתָּרִים, וְיֶשְנָם כָּאֵלֶה שֶׁגַם אֶת זֶה לֹא קִבְּלוּ, וְנִשְׁאֲרוּ עַד גִיל מְבֻגָר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת בִּבְחִינַת ''פַּלְגָא דְּגוּפָא''

וְכָאן נָבִיא מִכְתָּב חָשׁוּב מֵהַסְטַיְפֵּלֶר זצוק''ל לִרְאוֹת עַד כַּמָה מְסֻכָּן הַדָּבָר מְאֹד לִדְחוֹת מִסִבָּה שֶׁאֵינָהּ מֻצְדֶּקֶת: וְאַף זוֹ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי, שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלֶה, שֶׁבְּרֹב גַאֲוָתָם מְאַבְּדִים בַּיָּדַיִם אֶת הַ''בַּת פְּלוֹנִי'' שֶׁלָהֶם... דְּהִנֵה הוּא מְדַמֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מַשֶׁהוּ מְיֻחָד בְּמִינוֹ, וְצָרִיךְ הוּא אַחַת כָּזוֹ שֶׁכָּל הַמַעֲלוֹת יֵשׁ בָּהּ, פִּקְחוּת, עֲשִׁירוּת, יֹפִי, יִחוּס, וְכוּ' וְכוּ', וּמִמֵילָא, כָּל מִי שֶׁהוּא נִפְגָשׁ אִתָּהּ - לֹא טוֹבָה עֲבוּרוֹ, שֶׁלְזוֹ חָסֵר הַפִּקְחוּת שֶׁהוּא חוֹשֵׁב עָלֶיהָ, וְזוֹ יוֹתֵר מִדַּי גְבוֹהָה, וְזוֹ יוֹתֵר מִדַי נְמוּכָה, וְזוֹ דַוְקָּא בֵּינוֹנִית וְזֶה לֹא טוֹב בִּשְׁבִילוֹ? וְכָאן אֵין כֶּסֶף וְכָאן אֵין יִחוּס, וְכָךְ הוּא הוֹלֵךְ וּמְבַלֶה כַּמָה שָׁנִים מֵהַשָׁנִים הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו שֶׁל אָדָם (20 עַד 30) בְּחִפּוּשׂ אַחַר הַשִׁדּוּךְ ''הַמַתְאִים'' הַמְדֻמֶה לוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ, וְכַמוּבָן שֶׁיּוֹצֵא מֵהַלִמוּד עַל יְדֵי זֶה, וַעֲצַבָּיו נִמְרָטִים, וְהַשָׁנִים מִתְקַדְּמוֹת, וְהוּא כְּבָר בֶּן כ''ו כ''ז כ''ח, וְעָדַיִן נָתוּן בַּסְחַרְחֹרֶת וּבַתִּסְבֹּכֶת הַזוֹ שֶׁל חִפּוּשׂ אַחַר ''שִׁדּוּךְ מְיֻחָד'' ''הַמַתְאִים לוֹ'', עַד שֶׁלְבַסוֹף בִּדְלֵית בְּרֵרָה כְּבָר עוֹשֶׂה אֵיזֶה שִׁדוּךְ שֶׁהוּא, לֹא זֶה שֶׁחָלַם עָלָיו, כִּי כָּזֶה לֹא מַגִיעַ לוֹ בִּכְלָל, וְיִתָּכֵן שֶׁכָּזֶה גַם אֵין בִּכְלָל בָּעוֹלָם, וְגַם לֹא הַ''בַּת פְּלוֹנִי'' שֶׁלוֹ...

וְכָאן אָמַר לִי הָרַב בְּהִתְרַגְשׁוּת שֶׁל כְּאֵב לֵב אֲמִתִּי: הִנֵה בָּאִים אֵלַי הַרְבֵּה בַּחוּרִים מְבֻגָרִים, בְּגִילִים: 24, 25, 26, 27, 28 וָמַעְלָה, וְדִמְעָתָם עַל לֶחְיָם, אֵיפֹה הַ''בַּת פְלוֹנִי'' שֶׁלִי ?... וַאֲנִי מֵשִׁיב לָהֶם. אַתָה כְּבָר נִפְגַשְׁתָּ אִתָּהּ לִפְנֵי כַּמָה שָׁנִים, בִּתְחִלַת הַצָעוֹת הַשִׁדּוּכִים שֶׁלְךָ, וְלֹא רָצִיתָ בָּהּ, הִיא לֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ בִּגְלָל אֵיזֶה תֵּרוּץ טִפְּשִׁי, וְהִיא כְּבָר מִזְמַן הִתְחַתְּנָה עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר...

וְהוֹסִיף רַבֵּנוּ: וְכָל זֶה בָּא כְּשֶׁהוֹלְכִים בְּעַקְמִימוּת וּבְגֹבַהּ לֵב. וְאִלוּ כְּנֶגֶד זֶה אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם, אֵלוּ הַבַּחוּרִים הַיְקָרִים שֶׁאֵינָם מְהַלְכִים בִּגְדוֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת, וְהֵם צְנוּעִים וַעֲנָוִים, וְאֵינָם מְדַמְיְנִים דִּמְיוֹנוֹת שָׁוְא, לֹא עַל עַצְמָם וְלֹא עַל הַמְיֹעֶדֶת לָהֶם, וְהוֹלְכִים בְּתֹם וּבְישֶׁר, וְהֵם מְאוֹד מְרֻצִים כְּשֶׁמַצִיעִים לָהֶם בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה, בַּעֲלַת מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְאֵינָם נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם לֹא בְּמָמוֹן, וְלֹא בְּיֹפִי מְדֻמֶה, וְהֵם מְחֻנָכִים עַל דִּבְרֵי הָרָמָ''א בְּאֶבֶן הָעֵזֶר, שֶׁמַה שֶׁיִתֵּן לָהֶם חוֹתְנָם יִקְחוּ בְּעַיִן טוֹבָה וּבְעַיִן יָפָה, וְאָז יַצְלִיחוּ. וְהֵם מַרְגִישִׁים בְּעַצְמָם שִׂמְחָה כְּשֶׁשׁוֹמְעִים שֶׁהַצַד הַשֵׁנִי חָפֵץ בָּהֶם, וְאָז זֶה אשֶׁר בִּשְׁבִילָם, וְזוֹכִים לְהִתְחַתֵן בִּצְעִירוּתָם, וְחַיֵּיהֶם טוֹבִים וּמְאֻשָׁרִים עִם הַ''בַּת פְּלוֹנִי'' הָאֲמִתִּית שֶׁלָהֶם, כִּי לֹא הִתְחַכְּמוּ עַל הַ''בַּת קוֹל''. וַאֲפִלוּ שֶׁהַשִׁדּוּךְ לֹא הָיָה ''מַרְעִישׁ'' - לְמִי זֶה אִכְפַּת, הֲלֹא הַחַיִּים שֶׁלָהֶם מְאֻשָׁרִים, וְזוֹ הַמְיֹעֶדֶת לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד עַל פִּי בַּת קוֹל מִשָׁמַיִם - הִיא לוֹ לְעֵזֶר אֲמִתִּי לִשְׁקֹד בַּתּוֹרָה בְּשַׁלְוָה, וְזוֹכִים לְדוֹר יְשָׁרִים יְבֹרַךְ וּלְכָל טוּב. אַשְׁרֵי חֲלְקוֹ שֶׁל הַהוֹלֵךְ בְּיַשְׁרוּת, וַהֲלֹא מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב: ''הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם !''...

וּפְעָמִים רַבּוֹת, כְּשֶׁהָיוּ בָּאִים אֵלָיו בַּחוּרים מְבֻגָרִים לְבַקֵשׁ בְּרָכָה עַל שִׁדּוּךְ, הָיָהּ מָרָן גוֹעֵר בָּהֶם שֶׁהֵם הִפְסִידוּ בַּיָּדַיִם אֶת זִוּוּגָם הַמְיֹעָד לָהֶם, וּלְפָחוֹת מִכָּאן וָאֵילָךְ שֶׁלֹא יַפְסִידוּ בַּיָּדַיִם אֶת מַה שֶׁעַכְשָׁו מַצִיעִים לָהֶם.

וְכֹה הָיוּ דְּבָרָיו: בְּעִקָר מַה שֶׁצָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בְּשִׁדּוּךְ הוּא - א. יִרְאַת שָמַיִם. ב. מִדּוֹת טוֹבוֹת. ג. שֶׁיְּהֵא הוֹלֵךְ עַל הַדֶּרֶךְ (מַתְאִים). יֶתֶר הַדְּבָרִים שֶׁמְחַפְשִׂים הֲרֵי זֶה מֵעֲצַת הַיֵּצֶר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת כָּל הַמַעֲלוֹת בְּאָדָם אֶחָד. וּבְהִזְדַּמְנוּת אַחֶרֶת אָמַר לְבָחוּר: כֶּסֶף וְיֹפִי הֲרֵי זֶה דָּבָר טוֹב, אֲבָל כָּל זֲה רַק כַּאֲשֶׁר הוֹלֵךְ, אֲבָל כַּאֲשֶׁר לֹא הוֹלֵךְ, חַיָּבִים לְוַתֵּר עַל כָּךְ, אֲבָל מִדּוֹת טובוֹת אִי אֶפְשָׁר לְוַתֵּר עַל זֶה בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי בְּלִי מִדּוֹת הֲרֵי זֶה גֵיהִנֹם בַּבַּיִת חָלִילָה, וְחָזַר עַל כָּךְ כַּמָה פְּעָמִים.

פַּעַם בָּא אֵלָיו בָּחוּר בִּשְׁאֵלָה, מֵאַחַר וּמַצִיעִים לוֹ שְׁנֵי שִׁדּוּכִים, וּבְשִׁדּוּךְ הָאֶחָד יֵשׁ חִסָרוֹן זֶה - וּבַשִׁדּוּךְ הַשֵׁנִי יֵשׁ חִסָרוֹן אַחֵר, מַה לְהַעְדִּיף ? מָרָן עָנָה בְּחָכְמָתוֹ שְׁמַע נָא, בָּחוּר יָקָר ! אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שִׁדּוּךְ עִם כָּל הַמַעֲלוֹת, וְתָמִיד יֵשׁ אֵיזֶה חִסָרוֹן, וְאִם כֵּן, מַאי נַפְקָא מִינַהּ אִם תִּסְבּל מֵחִסָרוֹן זֶה אוֹ תִּסְבּל מֵחִסָרוֹן אַחֵר. עַד כָּאן. סִפֵּר לִי אַחַד הָאַבְרֵכִים, יְרֵא שָׁמַיִם וְנֶאֱמָן, מֵהַכּוֹלֵל בּוֹ לָמַדְנוּ יַחַד, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, לִפְנֵי כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה, הָיָה מְשַמֵשׁ אֶת הָרַב הַמְקֻבָּל רַבִּי יִצְחָק כַּדּוּרִי שְׁלִיטָ''א, וּפַעַם אַחַת בְּקַחְתּוֹ אוֹתו לְבֵית הַכְּנֶסֶת מוּסָיוֹף לִתְפִלַת שַׁחֲרִית עֲצָרָתָם אִמָא מְבֻגֶרֶת וּבִתָהּ בַּת הַשְׁלוֹשִׁים, וְהָאִמָא נָפְלָה לְרַגְלֵי הָרַב וְהֵחֵלָה לִבְכֹּת בְּקוֹל גָדוֹל עַל בִּתָּהּ בַּת הַשְּלוֹשִׁים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְּׂאָה, וְאוֹתוֹ אַבְרֵךְ רָצָה לַהֲסִיטָהּ מִו הַדֶּרֶךְ וּלְפַנוֹתָהּ לָרַב לִתְפִלַת שַׁחֲרִית, וְהָרַב אָמַר לוֹ: הַמְתֵן. וְנִתְעַכֵּב כָּךְ שְׁתֵּי דַּקוֹת בְּעֵרֶךְ, וּלְבַסוֹף שָׁאַל אֶת הָאִמָא, הַאִם הָיְתָה לְבִתָהּ הַצָעַת בָּחוּר לִפְנֵי כְּעֶשֶׂר שָׁנִים וְהַבַּת דָּחֲתָה הַצָעָה זוֹ לְלֹא סִבָּה, וְעָנְתָה הָאֵם: אָמְנָם כֵּן. עָנָה לָהּ הָרַב: אִם. כֵּן, מָה אֲנִי יָכול לַעֲזֹר לָךְ ?!

תוכן העניינים

אוהליך יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה