פרק א' - פרק הנושא אשה - יעוץ והדרכה לבא לשאת אשה · טו. האם לשאת אשה מתוך רחמנות
אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ - לִמְדוּנוּ חֲזַ''ל. פְּעָמִים שֶׁמַצִיעִים לְךָ הַצָעָה שֶׁאֵינָהּ תּוֹאֶמֶת לְרוּחֲךָ, אוּלָם הָרַחֲמָנוּת מַטָּה אֶת הַכַּף, וּבִפְרָט כְּשֶׁמֻפְעָלִים עָלֶיךָ רִגְשׁוֹת רַחֲמָנוּת מֵהַצַד הַשֵׁנִי, וְאֵינְךְ יָכוֹל לַעֲמֹד נֶגֶד רִגְשֵׁי הַרַחֲמָנוּת שֶׁבְּקִרְבְּךָ. עָלֶיךָ לָדַעַת ! יִתָּכֵן וְעַתָּה תִּתְגַבֵּר וְתִכְבֹּש אֶת מִדּוֹתֶיךְ וּמִתּוֹךְ רַחֲמָנוּת וְחֶסֶד תִּקַח אֶת הַמֻצַעַֹת לְךָ, אוּלָם מִי מַבְטִיחַ לְךָ, שֶׁתַּעֲמֹד בְּרִגְשֵׁי הָרַחֲמָנוּת כָּל יָמֶיךְ עִם הָאִשָׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ ?
הֲלֹא יֵשׁ לְהָבִין. שְׁלֹמֹה הַמֶלֶךְ ע''ה אוֹמֵר (קהלת ז, יב): ''אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה''. הַיּוֹם הִנְךְ רַחֲמָן, וּמֵרֹב רַחֲמָנוּתְךָ לָקַחְתָּ אִשָׁה הַדּוחָה אותְךָ מֵחֲמַת מוּם אוֹ כִּעוּר, הֲלֹא עָלוּל אַתָּה לִשְׂנֹאתָהּ וְלָקוּץ בָּהּ, וְאָז תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָרִי עָלֶיהָ, וְלָכֵו עָדִיף שֶׁתִּתְאַכְזֵר עָלֶיהָ עַכְשָׁו לְמָאֵן לְקַחְתָהּ מֵאֲשֶׁר תְּרַחֵם עָלֶיהָ עַתָּה וּלְבַסוֹף לֹא תַּעֲמֹד בַּנִסָיוֹן, וְתַגְדִּיל אַכְזָרִיּוּתְךָ עָלֶיהָ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהָאַכְזָרִיּוּת שֶׁל עַכְשָׁו בַּמֵאוּן שֶׁתְּמָאֵן לְקַחְתָּהּ. וְלָכֵן אַל יְהֵא אָדָם גִבּוֹר וְאַמִיץ, אֶלָא אִם כֵּן יוֹדֵעַ הוּא הֵיטֵב אֶת טְבָעָיו, וּבְהִתְיָעֲצוּת עֲמֻקָה עִם חָכָם גָדוֹל, שֶׁנִחַן בִּרְאִיַּת הַנוֹלָד, וְחָכָם עָדִיף מִנָבִיא. וּבְנוֹסָף לְכָךְ, כַּמָה בְּנָקֵל תּוּכַל לִפְגֹעַ בְּאִשָׁה זוֹ, שֶׁהֲרֵי עָלוּל אַתָּה בְּכָל וִכּוּחַ לומַר לָהּ שֶׁכָּל נִשּׂוּאֶיךָ אִתָהּ הָיוּ מִתּוֹךְ רַחֲמָנוּת, וְהִנְךָ עָלוּל לְצַעֲרָהּ מְאֹד בְּשׁוֹט לְשׁוֹנְךְ, וּבִשְׁבִיל מַה לְךְ לְהִכָּנֵס לְנִסָיון כָּזֶה. שֶיָּכוֹל אַתָּה לְאַבֵּד שְׁנֵי עוֹלָמוֹת בִּשְׁבִילוֹ.
הַנַח אֶת עֲבוֹדַת הַזִּוּוּגִים לְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רַחֲמָן הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמְךָ, וְהוּא בְּרַחֲמָיו יִמְצָא לָהּ זִוּוּג אַחֵר הַתּוֹאֵם לָהּ שֶׁיּוּכַל שֵׂאת אֶת מַצָבָהּ, וְאֵין מִתַּפְקִידְךָ לִפְתֹר פִּתְרוֹן כָּזֶה בְּאֹפֶן שֶׁתִּגְרֹם לְעַצְמְךָ חֻרְבַּן הַבַּיִת.