פרק א' - פרק הנושא אשה - יעוץ והדרכה לבא לשאת אשה · ז. לשאת אשה שאינה מוחזקת ביראת שמים בתקוה שתתחזק
הָאָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר עֵינָיו, וּפְעָמִים שֶׁמָצָא אִשָׁה נָאָה הַמוֹשֶׁכֶת אֶת לִבּוֹ וְעֵינָיו, וְהָאַהֲבָה הַחִיצוֹנִית בֵּינֵיהֶם אֲדוּקָה מְאֹד, אֶלָא שֶׁאֵין הַבַּחוּרָה חֲזָקָה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, חֲסֵרָה בִּצְנִיעוּת, הַשְׁקָפוֹתֶיהָ הַשְׁקָפוֹת רְחוֹבִיּוֹת, וְהַבָּחוּר מֵרֹב אַהֲבָתוֹ ''מַאֲמִין'' וּמְקַוֶּה שֶהָעִנְיָן ''יִסְתַדֵּר''. בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא ! ! הִנְךָ מַכְנַיס עַצְמְךָ לְסַכָּנַת נְפָשׁוֹת, וְיִתָּכֵן בְּהֶחְלֵט שֶׁהַקּוֹרוֹת יִהְיוּ לְהֵפֶךְ, וְהָעִנְיָן יִסְתַּדֵּר לְדַעְתָהּ וְלִשְׂבִיעוּת רְצוֹנָהּ וְלֹא לִשְׂבִיעוּת רְצוֹנְךָ. ''כָּל הָאוֹמֵר אֶכָּנֵס לִמְקוֹם סַכָּנָה וְעוֹשִׂין לִי נֵס, אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס''. אָסוּר לְאָדָם לְהָעִיז לְהַכְנִיס גוּפוֹ לְסַכָּנָה, וְכָל שֶׁכֵּן אֶת נִשְׁמָתוֹ. כֹּחַ הָאִשָׁה הַחִלוֹנִית, אוֹ אֲפִלוּ הַפַּשְׁרָנִית, חָזָק מְאֹד עַד כְּדֵי סַכָּנָה גְמוּרָה לְהַטּוֹתְךָ מִדֶּרֶךְ ה', וְרֹב הַסִכּוּיִים שֶׁתִּתְפַּתֶּה אַחֲרֶיהָ, וְאִם תִּהְיֶה עַקְשָׁן גָדוֹל לַעֲמֹד עַל דַּעְתְּךָ, הֲרֵי שֶׁהַפֵּרוּד יְהֵא הֶכְרֵחִי, חַס וְחָלִילָה. לָכֵן אַל תִּתְפַּתֶּה אַחַר מַרְאֵה עֵינֶיךָ וְתַאֲוַת לִבְּךָ, כִּי אִשָׁה לוֹקֵחַ אַתָה לְמֶשֶׁךְ כָּל חַיֶּיךָ, וְאֵיזֶהוּ חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנוֹלָד, וְלֹא רַק אֶת הָעַכְשָׁו הָרִגְעִי, שֶׁהֲרֵי בִּגְלַל רְאִיַּת וְהִתְפַּעֲלוּת הַהֲנָאָה הָרִגְעִית רַבִּים קָרְסוּ וְנָפְלוּ וְקִפְּחוּ אֶת חַיֵּיהֶם. וְכִדְבָרֵינוּ מְבֹאָר בְּבַעַל ''הָעִטוּר'': אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָׁה עַד שֶׁיִּרְאֶנָה, שֶׁמָא יִרְאֶה בָּהּ דָּבָר מְגֻנֶה וְתִתְגַנֶה עָלָיו - אֵין לְקַדֵּשׁ אִשָׁה שֶׁאֵין בָּה יִרְאַת שָׁמַיִם עַל סְמַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ יִרְאַת ה' וְיַחְדִּיר בָּהּ יִרְאַת שָׁמַיִם. כִּי אִם הַ''יִּרְאָה'' הִיא אֶצְלָהּ בִּבְחִינַת דָּבָר מְגֻנֶה, קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁהָאִשָׁה תְּקַלְקֵל אוֹתוֹ, וְאַף ''תִּתְגַנֶה עָלָיו'' - תְּגַנֶה בְּעֵינָיו גַם אֶת יִרְאַת הַשָׁמַיִם שֶׁלוֹ. עַד כָּאן. וּכְמוֹ כֵּן לְהֵפֶךְ - אֵין לָאִשָׁה לָשֵׂאת בַּעַל חִלוֹנִי אוֹ מִי שֶׁהַשְׁקָפוֹתָיו אֵינָם כְּדַעַת הַתּוֹרָה בְּתִקְוָה שֶׁתַּצְלִיחַ לְשַׁנוֹתוֹ, לְפִי שֶׁסַכָּנָתָהּ גְדוֹלָה, וְסִכּוּיֵי הַהַצְלָחָה נְמוּכִים מְאֹד לְעֻמַת אֲחוּזֵי הַכִּשָׁלוֹן. וְכַמוּבָן הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וּכְפִי שֶׁהִסְבַּרְנוּ בַּהַקְדָּמָה.