פרק א' - פרק הנושא אשה - יעוץ והדרכה לבא לשאת אשה · א. עשה לך רב
בְּפֶרֶק זֶה נְבָאֵר, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, דְּרָכִים וְעֵצוֹת כְּלָלִיּוֹת אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ כְּלָל שָׁוִים הֵם לְכָל הַבָּא לָשֵׂאת אִשָׁה, אֶלָא. שֶבָּרוּר כִּי אֵין הַדְּבָרִים הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת, וְיֵשׁ לְכָל בָּחוּר שֶׁהִגִיעַ לְפִרְקוֹ לְהִתְיָעֵץ עִם רַבּוֹ הַמַכִּירוֹ וְיוֹדֵעַ טְבָעָיו וְכִשׁוּרָיו לְהוֹרוֹת לוֹ הַדֶּרֶךָ הַנְכוֹנָה עֲבוּרוֹ, כֵּיוָן. שֶהָעֵצוֹת מִשְתַּנוֹת לְפִי אָפְיוֹ וְטִבְעוֹ וּמִדּוֹתָיו שֶׁל כָּל בָּחוּר וּבָחוּר, וְאֵין הַצָעָה וְעֵצָה הַמַתְאִימָה לְבָחוּר זֶה מַתְאִימָה לְאַחֵר. הַדְּבָרִים אֲמוּרִים הֵן לְגַבֵּי גִיל הַנִשּׂוּאִין - שֶׁיֶּשְׁנָם כָּאֵלֶה שֶׁיֵּשׁ לְהַצִיעַ לָהֶם לְהִנָשֵּׂא מִיָּד, וְיֶשְׁנָם כָּאֵלֶה. שֶיֵּש לְהַצִיעַ לָהֶם לְהַמְתִּין, וְהֵן לְגַבֵּי עַל מָה וְעַד כַּמָה לְהַקְפִּיד בְּתֹאַר וּמִדּוֹת הַבַּת זוּג, שֶׁאֵין הַדְּבָרִים. שָוִים לְכָל אֶחָד. לָכֵן אֵין חָכָם, אֶלָא הַמִתְיָעֵץ עִם רַבּוֹ הָאָהוּב וְהָאוֹהֵב, הַיּוֹדֵעַ נֶפֶשׁ תַּלְמִידוֹ וְחָפֵץ בְּטוֹבָתוֹ, וְאֵין הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יְדֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַשׁוֹמֵעַ לְעֵצָה - חָכָם, כִּי אַחַר הַכּל אֵין בְּיָדֵינוּ, רַק לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת בְּנוֹשֵׂא זֶה וְתוּ לֹא.
זִוּוּגוֹ שֲׁל אָדָם קָשֶׁה כִּקְרִיעַת יַם סוּף, וְאֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר שֶׁהַכַּוָּנָה מִבְּחִינָתֵנוּ, שֶׁהֲרֵי מִבְּחִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ כֹּל יָכוֹל הוּא, אוּלָם מִבְּחִינָתֵנוּ קָשָׁה הִיא הַהַכְרָעָה אֵיזֶה זִוּוּג מַתְאִים וְאֵיזֶה לֹא. כְּמוֹ לְהַכְרִיעַ וְלִפְסֹק יָם לִשְׁנֵי חֲלָקִים וְלִסְלל בּוֹ דֶּרֶךְ לָלֶכֶת בָּהּ - כֵּן קָשֶׁה לְהַכְרִיעַ וְלִפְסֹק מַהוּ הַזִּוּוּג הַנָכוֹן לִשְׁלֵמוּת הָאָדָם. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ ''מָצָא אִשָׁה מָצָא טוֹב'' - כַּאֲשֶׁר מָצָא אִשָׁה כִּמְצִיאָה מִן הַשָּמַיִם, שֶׁלֹא בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, אֶלָא בְּסִיַּעְתָא דִּשְׁמַיָּא - אֲזַי מָצָא טוֹב, אוּלָם הַחוֹשֵׁב ''מוֹצֵא אֲנִי'' - שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ, בְּכֹחוֹתָיו וּבְשִׂכְלוֹ, אֲזַי... וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הַגְרָ''א עַל הַפָּסוּק ''אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ'' - בַּיִת הוּא הַזִוּוּג. וְאָמַר ''אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת'' - שָׁוְא הוּא עֵסֶק בְּנֵי הָאָדָם בְּעִנְיָן הַזִּוּוּג, לְפִי שֶׁהַכּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמוּבָא בַּסֵפֶר ''בִּנְיָן עֲדֵי עַד'': אֵין לַצָעִיר לִסְמֹךְ עַל עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא חֲסַר נִסָיוֹן, אֶלָא יוֹתֵר יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דַּעַת הַהוֹרִים. בְּמִקְרִים שֶׁאֵין הַשְׁקָפוֹתָיו זֵהוֹת עִם אֵלוּ שֶׁל הַהוֹרִים, כְּגוֹן בָּנִים מִבָּתִּים חִלוֹנִיִּים, עָלָיו לְהִתְיָעֵץ עִם רַבּוֹתָיו אוֹ אַבְרֵכִים מְנֻסִים, מִפְּנֵי שֶׁרַבִּים הֵם הַדְּבָרִים הַנִרְאִים חֲשׁוּבִים לַצָעִיר, וּבֶאֱמֶת אֵינָם כֹּה חֲשׁוּבִים, אוֹ לְהֵפֶךְ. בַּעַל הַנִסָיוֹן שׁוֹפֵט בְּעֵינַיִם אֲחֵרוֹת אֶת הֶחָשׁוּב וְהַטָּפֵל, וְיוֹדֵעַ כֵּיצַד יֵשׁ לִבְחֹן כָּל פְּרָט.
יֵשׁ לָדַעַת, שֶׁיְּדִידֵי הַצַד הַשֵׁנִי נוֹטִים מְאֹד לְהַגְזִים בְּשִׁבְחָם שֶׁל מְקֹרְבֵיהֶם, וּמֵאִידָךְ, אִם הַנִשְׁאָל צָעִיר, יִתָּכֵן וְהוּא חוֹתֵךְ אֶת הַדְּבָרִים בְּחַד צְדָדִיּוּת - לְחִיּוּב אוֹ לִשְׁלִילָה - מִשׁוּם חֶסְרוֹן הֲבָנָתוֹ, לְגַבֵּי הַהֶבֵּטִים הַשׁוֹנִים שֶׁבָּהֶם אֶפְשָר לְהַעֲרִיךְ כָּל תְּכוּנָה.