אור ברסלב
אהל משה (קצנלבוגן) הקדמת המחבר

אהל משה (קצנלבוגן)· רבי משה קצנלנבוגן

הקדמת המחבר

ירושלמי ברכות פ"ה ר' יעקב בר אחא ר' יוסי בשם ר' יוחנן לעולם אל יהי הפסוק הזה זז מפיך ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה, הנה דרך המחברים להדפיס אמרים קודם שיבאו לתוכן גוף הספר אני אלך בעקבותיהם ואך בקצרה מחמת הוצאות הדפוס כי רבה לכן ההכרח לי לקצר, אך בחיל ורעדה אבא לאל איום ונורא להללו ולשבחו על כל חסדו אשר גמלני מעודי עד היום הזה, כי רב טוב גמלני, ובין תופשי תורה ותושיה חלקי שמני, מעודי ועד היום הזה בעסק מסחר וקנין לא הביאני, ויט חסדו הגדול עלי אחר כי הורם ממני אבי ואמי כד הוינא ינוקא בר שש ושבע ונשארתי כערער בערבה ונתני ה' לחן ולחסד ולרחמים בעיני כל רואי ושמו אנשים זרים רחמנים בני רחמנים השגחתם עלי לטובה ושכרו לי מורים ומלמדים הגונים יראים ושלמים והשפיעו עלי מטובם, אח"ז הביאני ה' לעיר נאווארידאק לבית חותני הרבני המופלג בתורה ויראת ה' היה אוצרו מו"ה צבי הירש ב"ר נחמיה ז"ל וחותנתי היקרה הצנועה מרת שרה נ"ע אשר נשאו אותי על כתפיהם כאשר ישא האומן את היונק כן בתם אשתי הראשונה מרת חנה רחל נ"ע פרנסה אותי ואת בני כמה שנים ואנכי שכמי לסבול עול תורה הטיתי כחשיכה כאורה לילות כימים שמתי אף כי זמן זמנים טובא עול הפרנסה היה עלי, עכ"ז מביהמ"ד לא משתי ובתורת ה' הגיתי ומנעורי בעט סופר ידי משכתי על גליון ספר חידושי כתבתי ואהלים רבים נטעתי ובין תופשי התורה ישבתי ובארבע אמות של הלכה קבעתי אהלי ובמסמורים חזקים חזקתי אהלי לחקור ולתור אחר מקור הדינים מש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים ובחרתי בזה יותר מכל מחמדי תבל, לפני גאונים וגדולים פרשתי אהלי ואמרו כי ראוים ההלכות להפיצם ע"פ תבל אכן ידוע כי לדבר זה צריכים כסף מרובה לכן מנעתי עצמי מזה כי איש רש ונקלה אנכי אף כבשה קטנה אין לי ובתוך כך בשנת תרל"ג נשרפה ממני ר"ל חידושים רבים שהיו מסודרים על כמה מסכתות, אחזתי את ידי בקסת הסופר לבנות אהל ויהיה נטוע על שאלות ותשובות ועזרני ה' להוציאו לאורה, אמנם כי אין כחי להדפיס כל השאו"ת אשר חנני העליון והוכרחתי להפסיק באמצע הפרק אך מה רבו וגדלו מעשי ה' אשר הביאני עד הלום זהו נפלאות תמים דעים ובמה אוכל נמלה שפלה כמוני להלל ולשבח ליוצרי ובוראי על אחת מני אלף אלפים טובות שעשה ועושה עמדי ה' כל רגע ורגע.:

ואפרש מאמר קטן אשר כבר פתחתי לפרשו בספרי אהל משה שדפסתי זה שנים רבות על הרמב"ן על התורה דהנה איתא במ"ר ויקרא ובמדרש שוחר טוב על פסוק כי לא בזה ולא שקץ ענית עני ואמרו ע"ז דכשם שלא בזה את תפלתם כך לא בזה קרבנם וצ"ב הא תלי תניא בדלא תניא הלא ? זה שהשי"ת אינו מבזה תפלתם אינו מרומז בתורה וזה שאינו מבזה קרבנם מרומז בתורה כמאמרם ז"ל נאמר בעולת העוף ריח ניחוח ונאמר בשור הגס ריח ניחוח לומר לך דלפני ה' חשוב קרבן עני כמו קרבן עשיר וגם גוף הענין דלא בזה ולא שקץ ענות עני צריך באור מאי רבותא הוא דהשי"ת אינו מבזה תפלת העני הלא לפני השי"ת אין שום חשיבות בעושר כי הכל שלו ונאמר לי הכסף ולי הזהב כו' והכל מידו ואיתא בילקוט ר' חגא גזר תעניתא ואתא מיטרא אמר לא מפני שאני כדאי אלא כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ואמרו שם משל לשני בני אדם שנכנסו אצל הדיין אחד עני ואחד עשיר למי הדיין הופך את פניו לא אל העשיר ברם הכא לא הסתיר פניו ממנו, ולכאורה תמוה מאי דמיון הוא לדיין שצריך לפעמים טובת אנשים זולתו ולא כן הקב"ה שהעולם ומלואו הכל שלו וכל הטובה שיש בעולם מידו של הקב"ה הוא, ואמנם מאמר ר' חגי שאמר לא מפני שאני כדאי אלא כי לא בזה ולא שקץ ענות עני מוכח להיפך דמעלה גדולה יש בתפלת העני שאלו עשיר אם הוא מתפלל תפלה כזו לא היה נענה אך העני הוא נענה מחמת מעלתו שהוא עני וצ"ב מאי המעלה שהוא עני ונראה פשוט דהעני שמוטל עליו פרנסת בניו ובנותיו קטנים וגדולים וחייו חיי צער ונושא נפשו בכפו להשי"ת ומשכח ממנו צרכי בני ביתו זהו חשיבות גדולה בעיני השי"ת הגדול והנורא והדברים מובנים וע"ז אמר המ"ר כשם שלא בזה את תפלתו שזהו חשיבות גדול כי העשיר אף שהוא מתפלל בכוונה כמו העני לפעמים לא נענה והעני נענה כך השי"ת אינו מבזה קרבנו שזהו פחות מקרבן העשיר שקרבן העשיר הוא שור הגס וקרבן עני הוא דבר מועיל, והשתא שפיר הוי רבותא גדולה בקרבן יותר מבתפלה דבתפלה של שניהם בין של עני ובין עשיר הכל שוה ובקרבנם אינו שוה, וכן אני אומר על ספרי זה שאנכי מגיש לפניכם הדבקו במדות של הקב"ה כמו שהקב"ה אינו מבזה תפלת העני וכן אתם עם ה' לא תבזו תורת העני כי עני אנכי ופרנסתי דחוקה ה' ירחם עלי וירומם קרני מעתה ועד עולם עם ז' הרבנית תי' שהיא אשה כשירה מאד ועם בניי ובנותיי יחיו ולא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וז"ז עד עולם א"ס:

והנני מברך לכל המסייעים והעוזרים לי להדפסת ספרי ולפרנסתי יברכם ה' בעושר וכבוד לעולם:

כאן צריך אני למודעי כי בכ"מ שמובא בזה שקלא וטריא בדיני ממונות וכדומה אינו אלא לאלה מאחב"י שיושבים בארצות שמותר להם לנהוג עפ"י דינם משא"כ אצלנו בארצות שממשלות העמים קבועות ומסודרות בחוקים ותקנות המכוונים ונאוצים לזמן הזה. ועל כגון דא אמרו חז"ל דינא דמלכותא דינא והעובר על חוק עונו ישא:

תוכן העניינים

אהל משה (קצנלבוגן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה