אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
מגילה · דף לא.
גמ'. נהוג עלמא למקרי משך וכו'. נ"ל טעם קריאת המועדות. דביום א' דפסח קורין משך, ולא תורא שהיא פרשת מועדות, כדי לעשות היכר לעומר. דכשיקרא גם ביום א' תורא יטעו דגם ביום ב' קורין בשביל החג לפיכך בא"י דיום ב' חוה"מ הוא לא יטעו. ושפיר תנן במתני' בפסח קורין וכו' ביום א' כביום ב' כפרש"י בד"ה ושאר כל ימות. ובעצרת כתרווייהו ואיפכא. דאחרים לשיטתייהו בר"ה ו' דאין בין עצרת וכו' ותמיד עצרת בו' לחודש וכוותייהו נהגינן וקורין ביום א' בחודש השלישי (שמורה שעצרת תלי בימי החודש) ולא שבעה שבועות כבמתני'. וכ"מ בפרש"י. ובר"ה קרינן ביום א' וה' פקד. די"א היינו ר"נ דס"ל (ר"ה ט"ז) אדם נידון בכ"ש ולדידיה פקידה אינה עיוני בעלמא והוה וה' פקד מן הזכרונות. ואנן הכי ס"ל. לפיכך עבדינן ביום א' כי"א ובטעם הפטרת ש"ת שתמהו התוס' על רב האי נ"ל דטעם הפטרת ויעמוד שלמה משום תפלת גשמים שבה. והיינו לרב או לשמואל (תענית ד') דבש"ת נמי מתחילין. דמפסיקין ומתחילין אבל לדידן דאין מפסיקין ל"ש הך הפטרה: