אור ברסלב
אהל יעקב (זריהן) הקדמת המחבר הי"ו

אהל יעקב (זריהן)· הרב יעקב חי זריהן

הקדמת המחבר הי"ו

ברוך ה' אלקי ישראל ומרומם על כל ברכה ותהלה. כי לו דומיה תהלה. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך בניך בני רחומך, חמדה גנוזה תורת חכם מקור חיים, אר"ש נחלי מים. פשטיה כגנות עלי יאורים דרשותיה כארזים עלי מים. רמזיה נטעי נעמנים סודותיה מור ואהלים יקרים וכל נפש מישראל חייו בזה ובבא בה תלויים ובכן מה אשיב לה' על כל טוב אשר גמלני טרם כל אשר פדה נפשי מרדת שחת והחייני וקימני וגם אשר זיכני להוציא לאור מה שקבלה נשמתי בחי' תורה ואגדה כי לא היה במחשבתי כלל וכלל להוציאם לאור מטעמים רבים ובפרט שאינם להלכה והוי כדבר שאין בו תועלת אך הרבה מחברי הרבנים שקראתי לפניהם דבר מה זרזוני מאד להוציאו לאור ובטלתי דעתי מפני דעתם (וכבר אמר החכם דבריך חוצה יפוצו, אם תראה כי בם יחפוצו, אך לא ישמעו על פיך אם תראה כי בם יקוצו] והרב הבדרשו כתב כי התורה והאדם נר אלקים בארץ התורה להב מתפורר משביב היושבי בשמים והאדם בשני חלקיו אבוקה שואבת אורו גיוו פתילה נפתלת נשמתו שמן זית זך בהתחברם יחד יתמלא הבית אורה ע"כ ובזוכרי על משכבי כן לב"ן רדף עלי מלבד תחלואי ויסורי שהתישו כחי כליותי יסרוני דע לפני מי אתה בא' דור הולך ודור בא אשרי מי שבא, וכבר במד"ר אחרי (פכ"ב אות א') איתא כל מי שהומה ומהמה ותלמיד אין לו מה הנאה יש לו ע"ש וביותר ידאגו נפשות עגונות ומתאוננות אשר אין חליפות אך אחרי שובי ניחמתי ואזכרה מ"ש אדוננו הרמב"ם במורה נבוכים כי הכותב דבריו ומחלקם הוא חשוב כדורשם לאלפים מבני אדם ע"ש והרב הק' מהר"מ ן' גבאי בהקדמת הספר עבודת הק' העתיק דב"ק הג' בעל פאת השולחן וז"ל בקצור שהכונה באדם היתה להיות עבד נאמן ליוצרו וכו' בקש לתקן זה בהשאיר לו זרע שיושלם בו התכלית ולא יפסוק חוט העבודה וכו' ולא ימחה שמו וכו' ומאז שם ה' הכוסף בטבע הבריאה שיכסוף שיהיה לו בן וכו' ואף אם הניח בן והוא אינו הגון יגרום לו היפך מה שכוון בו כי תאבד תקוותו וימחה מספר החיים כמ"ש בפ' יש נוחלין (דקט"ז.) יואב שלא הניח בן כמותו נקרא בו מיתה ולתשוקה זו אמרו השלמים להניח תלמיד וכו' ולפי שגם בזה אין בטחון ראו השלמים לתקן זה והניחו השם והזכר בספר וחברו מה שחדשו או מה שפלפלו כי ידעו שזה טוב להם מבנים ומבנות ורז"ל (בסנהדרין דצ"ג:) נתעוררו לזה מאי שם עולם אתן לו אשר לא יכרת זה ספר דניאל שנקרא על שמו ע"ש ורמזו בר"ת הכתוב פ"י ידבר חכמות והגות לבי תבונות הוא ר"ת חליפות ובזה יתנחמו אוכלי לחם העצבים ולזה נשאני לבי לחבר את האהל אהלה של תו' ממה שהייתי מעיין בזמנים מיוחדים בגופה של תורה ומה שנתחדש לי אם פשט או דרש וכו' הייתי כותבו ומשליכו בארוני ואחבר את האהל ומצאתי דבר שיש בו ממש ב"ה וקראתי שמו ״אהל יעקב על שמו ושם אשתי לאה תמ"א [אמר החכם מקור חכמה ודע משפט ועיתים. ואף כי אתה בסוף ימים ועתים ויחקור לבך שכל ואף כי גדודי הדאגות שם נחיתים] וזכות התורה הק' היא שעמדה להציל נפשות ישר' מכליון חרוץ ח"ו מזאבי יער ואודיע בקצור מאד ויהי היום בחו' אב ש' טרפ"ת יום קינה קל קרנא משכונה לשכונה כי התלקטו האספסוף בכל ארץ הק' בכפר ומדינה (חוץ מעי"ק טבריא תלי"ת זכות רמכ"ה היתה שהיה לה מגן וצנה) והתאספו בכל עבר ופנה. זוהמא דנפיק מינה, הומים כדובים לכו ונפלה אל מחנה העבדים להשמיד להרוג ולאבד מנער ועד זקן לשלול שלל ולבוז בז וכן עשו שרפו בתים וחצירות בלבת אש בתי כנסיות וספרי תורות קרועים ומושלכים לארץ קוב"ה יתבע עלבונה. טבחו טבחה מסלתה ומשמנה בחורים נחמדים אילני דמלבלבי מאריות גברו במלחמתה של תורה והמותום במיתות אכזריות תצלנה אזנים משמוע בלא חנינה נשים ובתולות ענו וצבתה בטנה נקרינהו לעינא דימו לבלוע את הכל בכפו יבלענה על הא ודאי קא בכינא ועל נאות מדבר קינה, לולא זכות התורה אוי לנו מעלבונה אז ח"ו לא הניח זוית ופנה, [כתב בש' הקדים מע' א"י משם הראב"ע וז"ל ארץ ישראל כפי הטבע ינהיגה כוכב שבתי אשר הוא ממונה על שממון ואבדון וכו' ואם כן בני ישראל כשיעזבו ח"ו את ה' ותורתו המצילם מפורענות המה יעמדו אז תחת ממשלת השר ההוא ומשפטו ע"כ] אנא ה' אלקינו מכור לא תמכרנה. אל נא תענה ועל השונאים הרוצחים השב להם כפעולם כפליים לתושיה ביומא דמשלם זימנא, ועינינו תראנה וזיז שדי ירענה עד מתי קץ הפלאות ייתי בר נפלי ונחמינה הראנו אות לישועה הוציאה ממסגר נפשנו ה' אלקים צבאות ובא לציון גואל וישב ישראל בקדש ציון וירושלים קרית חנה עה"ת ועה"ע כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישר' במעמדם כאשר היתה באמנה, ועינינו תראנה:

בעגלא ובזמן קריב אחישנה. הכו"ח בחו' אלול הרחמים ש' תר"ץ בא סימן ופועל ידיו תרצ"ה לפ"ג פה עה"ק טבריא תובב"א.

יעקב חי זריהן בן לא"א יר"א מרבים כש"ת ברוך המכונה חביבי זריהן זצ"ל ותנצב״ה

אהל יעקב

תוכן העניינים

אהל יעקב (זריהן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה