אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
סוכה · דף לט.
ואם מסר יאמר הרי מעות הללו יהיה מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי והרמב"ם בפ"ח מה' שמיטת ה' י' לא כתב רק דאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ והשמיט הך דאם מסר ותמה הרב בעל כ"ת דלמה הישמיט דין זה ונ"ל דהנה הכ"ת מיבא פלוגתא של מהריק"א ומבי"ט. מהריק"א סובר דפירות שביעית שלא הפקירן בשביעת כנהוג חייב במעשר ומבי"ט סובר דאפ"ה פטור ממעשר דפטור לאו מטעם הפקר הוא רק אפקעתה דרחמנא הוא ולכאורה כראה להוכיח כמריק"א דאל"כ קשה הא דתנא דאם מסר דיאמר הרי מעות הללו מחוללין על הפירות שיש לו הלא איכא למיחוש שיבא לידי תקלה מזה דיש לחוש שזה המוכר יסבור דמעות זה הוא דמי שביעית ויקח באותן דמים פירות בת ו' והוא יסבור דמעות זה הוא דמי שביעית ופירות שלקח יסבור שנתפס בקדושת שביעית ופטור ממעשר אבל באמת המעות הזה אינו רק דמי חולין שהרי הלוקח חילל המעות וחייב במעשר אמנם ז"א כיון דיסבור שהם שביעית וינהוג בהן קדושת ז' דהיינו שיפקר כדין ז' ואז בל"ה פטור ממעשר כדין הפקר שפטור מן המעשר אמנם למביט עדיין קשה דהלא איירי בחשוד א"כ ניחוש שלא ינהוג כדין שביעית ואפ"ה יסבור שהן פטורין ממעשר משום אפקעתא דמלכא וגם בלא"ה קשה דהלא תוס' כתבו מסכת ב"מ דף כ"א ע"ב ד"ה ופטורת ממעשר דאם הפקיר לאחר גמר מלאכה אין בכך כלום וא"כ קשה דהך דתני אם מסר יאמר וכו' הוא מטעם קנס ונפק מיניה חורבא וצ"ל דהברייתא אתי' כהך תנא דס"ל בדף מ' ע"ב דאין שביעית מתחללת אלא דרך מקח והאי דהכא אינו רק מטעם קנס וכמ"ש תוס' שם וא"כ לא נפיק חורבא דפירות שיקח הלוקח באותן מעות באמת כתפס בקדושת ז' והחילל אינו מועיל אבל הרמב"ם לשיטתו דפסק כר"י בין דרך מקח ובין דרך חילל א"כ לא שייך למיקנסא דנפק מזה חורבא: