אהל דוד מסכתות שונות· רבי דוד דייטש
מגילה · דף יג.
ועל הכלאים בס' ט"א האריך בזה ובתוספי הרא"ש מסכת סוטה כתב דהוא משום מראית העין כדאיתא ירושלמי עד כמה וכו' סאה או מוסיף על רובע לא כן אר"א בשם ר"י כל איסורין שריבה במזיד אסור אתה מרבה לבטל איסור תורה וכאן משום מראית עין עיי' ב"ק דף פ"א תוס' ד"ה אין ועיי' רמב"ם ה' מלכים פ"ז הלכה ו' ובכ"מ שפירוש להיפך ועיי' לח"מ ועיי' ב"ב דף צ"ד ע"ב ובתוי"ט פ"ב דכלאים עוד ראיתי בריטב"א מסכת קידושין דף ל"ט שכתב דלא מצינו איסור במקיים רק בכלאי כרם דכתיב לא תזרע תרי זימני עוד הקשה בס' ט"א בסוגי' דסוטה דף מ"ב על הא דמשני הא בהרכבת איסור וכו' וקשה דהוה להש"ס להקשות נימא דלא כריה"ג ובתוס' הרא"ש במסכת סוטה הקשה ג"כ דלמה לא הקשה הש"ס נימא דלא כריה"ג כדפריך לעיל גבי גזל ולקמן גבי אלמנה לכה"ג ותירוץ דלעיל גבי גזלן פריך שפיר משום דס"ד דלא עביד תשובה לפי שהתשובה מח סר מעשה שצריך להשיב את הגזילה אבל הכי אין התשובה מחוסר מעשה כי א"צ לעקור מה שהרכיב אלא הפירות מותרין כדתנן פ"ק דכלאים זרעים וכו' ומותרין באכילה והרכבת אילן נפקא משדך לא תזרע כלאים כדרשי' בפ"ק דקידושין בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה והא דאסרינן מלקיים הוא שלא ינכש ולא יחפר אבל אינה חייב לעקור והא דקתני בפ"ק דמ"ק יוצאין על הכלאים הוא מפרש בגמרא עד כמה אר"ש כאותו ששנינו סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט לא משום איסר כלאים אלא משום מראית עין כדאי' בירושלמי כיצד ממעט או פוחת רובע או מוסיף על סאה לא כן אמר ר"א כל אסורין שבתורה ריבה במזיד אסור כמה אתה מרבה לבטל איסור תורה וכן אתה מרבה לבטל מראות עין ואפשר הרכבת אילן מותר לקיים כי היכא דילפי' הרכבת אילן מהרכבת לאסור בח"ל ילפי' כמי דמותר לקיים ובכלאי בהמה תנן כלאי בהמה מותרין לגדל ולקיים ואין אסורין רק להרביע ע"כ ובטור י"ד וש"ע ס"ס רצ"ה דאסור לקיים המורכב: