אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר
סימן פג
י"ח דבר
דף י"ג ע"ב האוכל אוכל ראשון וכו' עיין פני יהושע הק' לשיטת ר"ת דטומאת גויה גזיר' ישינה א"כ לאחר גזירת י"ח דבר דטמא אפילו כביצה טומאת גויה בכדי נשנה במתני'. ונ"ל דכבר הביא רש"י דטומאת האוכל אוכל ראשון א"צ הערב שמש וזה שפיר לטעם דקאמר הש"ס דלמא שדי משקין תרומה א"כ כיון שמצריכין טבילה אין כאן חשש אבל לענין טומאת גויה לפי פי' ר"ת לא מהני טבילה דאכתי איכא חששא זו דיאמרו דנוגע תרומה באוכלין שבמעיו וגם דחשש טומאת גויה אפילו בהערב שמש יש לחוש אם אוכל קודם שתחשך וטובל דעדיין לא נתעכל מ"מ א"א להו למגזר יותר כמו בטומאה דאוריי' אבל ודאי צריך הערב שמש בטומא' גויה משא"כ בטומאת ביצה ולק"מ קושית פנ"י ודוק [נ"ב עיין ר"ש פ"א דטהרות משנה ג' מוכח דאפילו טומאת גויה א"צ הערב שמש ומוכיח כן ממתני'] עוד י"ל דהנה טומאת אוכל כביצה לפי גזירות הש"ס דשדי. לענ"ד יש לומר דלא נצטרף אכילת הביצה בכא"פ דזיל בתר טעמא דליכא חששא רק אם אוכל כביצה כאחת אבל חשש דטומאת גויה מצטרף בכא"פ ולק"מ קו' פנ"י וק"ל:
דף י"ד תוס' ד"ה תנא וא"ת הא כל הפוסל תרומה וכו' נראה לענ"ד ליישב קו' דהא דגזרו כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים היינו בתר דגזרו לסתם ידים דלהוי שניות בהיסח הדעת א"כ אם נוגע בדבר שפוסל התרומ' הוה כהיסח הדעת וסתם ידים ולא מהני מחשבתו לתרומה כיון שנוגע בדבר הפוסל והרי ידים מחמת ספר גזרו קודם שגזרו על סתם ידים ולק"מ קו' תוס' וממילא י"ל קו' תוס' לקמן ע"ב ד"ה כיון. דקושית הש"ס כך דכיון דגזרו על סתם ידים למ"ל לגזור על ידים מחמת ספר דהרי כל הפוסל תרומה פוסל ידים וקו' הש"ס היא קו' תוס' כאן ודוק היטב. ועיין פי' המשניות להרמב"ם במס' ידים [פ"ג משנה ג'] כ' הא דספר פוסל ידים לחזק הגזירה (דתרומה) [דספר פוסל התרומה] והוא תמוה דהרי מבואר דהיינו משום דר' פרנך:
דף ט"ז ע"ב גמ' א"ב דרצפינהו מרצף עיין רש"י ב' פירושים נראה דלפמ"ש רש"י גזירה שיאמרו טבילה ב"י עולה דהרואה אינו יודע שנשברו זה לא שייך ברצפינהו דפנים חדשות בא לכאן וע"כ צריך לפרש כפי' ב'. אמנם לפי פי' הרמב"ם בפי' המשניות [כלים פי"א משנ' א'] דהחשש שמא יאמרו שיטעו בדין לאמור כמו דמהני שבירה בלא הערב שמש כן טבילה ג"כ שפיר י"ל כפי' א':